ב"ל 41628-08-14.10 דצמבר 2014

1.זהו ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר בענף נכות כללית מיום 30.4.14, שקבעה כי המערערת לא איבדה מעל 50% מכושרה לתפקד במשק הבית.

2.תביעתה של המערערת לתשלום גימלת נכות כללית נדחתה ביום 15.6.13 לאחר שנבדקה על-ידי הרופא המוסמך. על קביעה זו הגישה המערערת ערר ביום 18.8.13 שכוון הן כנגד אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו והן כנגד הקביעה בענין אי הכושר.

בעקבות עררה זומנה המערערת לוועדה רפואית לעררים אשר שינתה את הקביעות בתחום הרפואי והעמידה את הנכות הרפואית של 59% (במקום 50% שנקבעו בדרג הראשון).

לאחר שנקבעה הנכות הרפואית על-ידי הוועדה הרפואית לעררים זומנה המערערת לוועדה לעררים לעניין אי כושר, אולם לאחר שהפנתה את תשומת לב נציגי המשיב לכך כי יש מקום לבחון את אי הכושר על-ידי פקיד השיקום לאחר שינוי אחוזי הנכות – זומנה המערערת לצורך הערכה תפקודית.

לאחר אותה בדיקה של פקיד השיקום, לא קיבלה המערערת לטענתה העתק מההחלטה שניתנה בעניינה ולא התאפשר לה להגיש ערר על אותה החלטה של הדרג הראשון בעניין כושרה לתפקד במשק הבית.

על אף שלא הוגש ערר לאחר קביעת הדרג הראשון בעניין הכושר לתפקד לאחר שינוי אחוזי הנכות – זומנה המערערת לבדיקה בפני הוועדה נשוא הערעור. על-פי מכתב המשיב מיום 20.7.14 (נספח 2 להודעת הערעור) המערערת זומנה לדיון כאמור משום שהמשיב ראה בערר שהוגש על-ידה ביום 18.8.13 (הערר הכפול על אחוזי הנכות הרפואית ועל ההחלטה בעניין כושר התפקוד) ככזה המתייחס לשאלת הכושר התפקודי גם לאחר שינוי אחוזי הנכות.

3.לאור השתלשלות העניינים כמתואר לעיל, טוענת המערערת כי טרם כינוסה של הוועדה נשוא הערעור – נמנע ממנה מלעיין בקביעת הדרג הראשון באשר לכושרה לתפקד במשק הבית וכן נמנע ממנה מלהגיש ערר מנומק שכן הוועדה התכנסה מבלי שהוגש ערר כאמור. בנסיבות אלה עותרת המערערת כי עניינה יושב לדיון בפני וועדה לעררים לעניין אי כושר, ויתאפשר לה להגיש ערר מנומק המתייחס לשאלת אחוזי הנכות הרפואית העדכניים והקביעות העדכניות בשאלת ההערכה התפקודית. עוד עותרת היא כי יקבע כי בעניינה תתכנס וועדה בהרכב חדש, שכן לטענתה הוועדה הגיעה לכלל מסקנה מגובשת והדיון שהתקיים על-ידה, ובהעדר ערר, בטל מעיקרו.

4.עמדת המשיב היא כי אין מקום לפסול את קביעות הוועדה משום שלא נפגעה כל זכות של המערערת, כמו גם משום שהמערערת הסכימה להיבדק בפני חברי הוועדה והציגה בפניהם את טענותיה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את הערעור בחלקו, וזאת רק מחמת הספק שמא נפגעה זכות הטיעון של המערערת בפני הוועדה.

אין מחלוקת, כי הוועדה התכנסה מבלי שהוגש ערר מנומק המתייחס לאחוזי נכות הרפואית העדכניים וההחלטה האחרונה של הדרג הראשון בעניין הכושר לתפקד.

יחד עם זאת, יש טעם בטענת המשיב, כי המערערת התייצבה לבדיקת הוועדה לעררים נשוא הערעור, אישרה כי היא מסכימה להיבדק בפני חברי הוועדה, הציגה טענותיה בפני הוועדה, והוועדה אף מציינת בין נתוני התיק את אחוזי הנכות הרפואית העדכניים.