ע' נ' המוסד לביטוח לאומי

התובע, מר י.ע., הגיש תביעה זו נגד החלטת פקידת התביעות מיום 20.10.14, על פיה נדחתה תביעת התובע להכיר במחלת הנפש בה לקה כ"פגיעה בעבודה" אשר נובעת מאירוע תאונתי בעבודה שאירע לתובע ביום 19.7.1990.

אין חולקים על העובדות הבאות:

• התובע, יליד 1957, עבד במועד הרלוונטי כפקח ב-XXX.

• ביום 19.7.90 הותקף התובע על ידי אדם שקיבל מהתובע דו"ח חניה. האירוע הוכר על ידי הנתבע כאירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה.

• התובע עבר התמוטטות נפשית ואובחן סובל מפרנויה ובהמשך כסובל ממאניה-דיפרסיה ומסכיזופרניה בדרגה קשה, התובע אושפז מספר פעמים, לתקופות ממושכות, בבית החולים XXX.

הצדדים הסכימו למינוי מומחה לבירור שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע התאונתי מיום 29.7.1990 לבין מחלת הנפש בה לקה התובע. בית הדין מינה את ד"ר אריה באואר כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין. המומחה התבקש להשיב לשאלות אלו:

• ממה סובל התובע, וממתי?

• האם קיים קשר סיבתי בין אירוע התקיפה לבין מצבו של התובע? לעניין זה – קשר סיבתי: גרימה, לרבות החמרה של מצב קודם.

• האם נכון יהיה לקבוע כי לולא האירוע האמור, התובע לא היה סובל מהנזקים הנפשיים מהם סבל במועד בו סבל מהם, וכי האירוע גרם, החמיר או האיץ את ההתדרדרות במצבו?