ב"ל 40223-02-14.26 דצמבר 2014

1.לפניי ערעור על החלטת הוועדה לעררים (אי כושר) מיום 13.1.14. ועדה קודמת, מיום 14.3.13, קבעה כדלקמן:

"מדובר בתובע יליד 1953 הסובל מסכרת עם נוירופטיה 65% י.ל.ד 10% בעיות ברך 40% קיצור רגל שמאל 10%. מחלת הסכרת יחסית מאוזנת ... מסר על אירועים בנפילות ברמות הסוכר לכם מחזיק בקרבתו דברי מתקיה התלונן על נוירופטיה עם פגיעה באצבעות ידיו ורגליו ובשל הפרעה זו מתקשה בעבודתו כמתקן מחשבים. הוועדה בחנה את מכלול ליקוייו הרפואיים ומקבלת שיש לו ירידה בכושרו לעבוד בעבודתו רבת השנים. יחד עם זאת למערער השכלה על תיכונית נוהג ומסוגל לעבוד במגוון של עבודות ללא מאמץ פיסי בעלות גוון משרדי – פקיד מודיעין ומכירות בטלפון- יעוץ בתחומו ובעבודות שוות ערך. הוועדה לקחה בחשבון את כל מרכיבי הלכת מוהרה ובמיוחד את גילו וכישוריו והחליטה לדחות את הערר ולראותו כמי שלא איבד 50% מכושרו להשתכר".

2.על החלטה זו הגיש המערער ערעור לבית דין זה (ב"ל 41128-06-13). פסק דין מיום 6.11.13, שניתן על יסוד הסכמת הצדדים, השיב את עניינו של המערער לפתחה של הוועדה והורה לה לפעול כדלקמן:

"עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים לאי כושר, על מנת שזו תשקול שוב את שיעור כושרו של המערער להשתכר. תשומת לב הוועדה לנכותו הרפואית המשקוללת של המערער, בשיעור 83%, ולכך שנכות זו היא נקודת המוצא לעניין קביעת הנכות התפקודית. המערער ובא כוחו יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון בפניה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת".

3.הוועדה התכנסה בעקבות פסק הדין, ביום 13.1.14, וקבעה בשנית כי המערער לא איבד 50% מכושר השתכרותו (הציטוט אינו מובא במלואו מאחר וכתב היד אינו קריא דיו):

"הוועדה עיינה בפס"ד מיום 6.11.13. הוועדה חזרה ועיינה במסמכים שבתיק וראיינה שוב את התובע ובא כוחו. הוועדה עברה על הנכויות הרפואיות אחת לאחת וביררה את משמעותן התפקודיות. בנסיבות האישיות של המערער ולנוכח פס"ד ...17.7.12. הבעיה ברגלו קיימת מלידתו עמה הוא מתמודד שנים רבות. הסכרת מאוזנת והנוירופטיה שבעטיה נקבעה 65% - נכות רפואית מקורה בקביעה שיש לתובע נוירופטיה בשיעור מינימלי בשיעור של 10% בלבד. (חוו"ד נוירולוגית מיום 6.5.12 – דר' בלוך). ובהמלצה צויין מפורשות כי המערער מסוגל מבחינה נוירולוגית לעבודה ללא מאמץ פיזי רב. אף רופא התעסוקה דר' מידן מתאריך 9.8.13 (מסמך שהומצא ע"י התובע בעת הדיון הנוכחי) ציין כי התובע "יכול לחזור לעבודה במגבלות אלה ללא הרמת משאות מעל 8 ק"ג, ללא כיפופים רבים וללא פעולות חוזרניות (יתר) ועומס על כפות ידיים באופן קבוע". קביעות תואמות במלואן את מגבלות התובע כפי שהוצגו בפני וועדת ערר זו.

לאור התיאור כמפורט של מחלות התובע והמגבלות וכאן המקום לציין כי הועדת הערר התחשבה בנסיבות האישיות של התובע קובעת הוועדה כי בנסיבות אלה מבחינה רפואית יש לראותו כמי שלא איבד כדי 50% מכושרו להשתכר. הוועדה קובעת לראותו כמי שלא איבד כדי 50% מכושרו להשתכר. הוועדה דוחה את הערר".

על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.