ע' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפנינו בקשת התובעת לפסול את חוות דעת המומחה הרפואי מטעם בית הדין ולכל הפחות למנות מומחה רפואי בנוסף לו. הנתבע מתנגד לבקשה.

2.ביום 28.11.16 ניתנה החלטה למנות את דר' אינגבר אריה, רופא עור, כמומחה רפואי מטעם בית-הדין. דר' אינגבר נתבקש ליתן חוות דעתו בשאלה - האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין קבלת מכתב פיטורים מיום 25.2.14 להתפרצות מחלת הפסוריאזיס אצל התובעת.

3.ביום 24.01.17 נתקבלה חוות דעתו של המומחה על פיה :

נשאלתי האם יש קשר סיבתי, לרבות החמרה, בין מכתב הפיטורים שקיבלה התובעת ביום 25.2.14 לבין התפרצות הפסוריאזיס אצל התובעת. לתובעת סוג מיוחד של פסוריאזיס המתבטא בהופעת פוסטולות (נגעים מוגלתיים) בכפות ידיים ורגליים (PUSTULAR PSORIASIS). אכן העובדה שפסוריאזיס יכולה להתפרץ לראשונה או להחמיר עקב מתח נפשי יוצא דופן, היא מנכסי צאן ברזל של רפואת העור ומקובלת על הכל. במקרה שלפנינו, אני דוחה את הקשר הזה מהנימוקים הבאים:

התובעת אמרה מספר פעמים לרופאים שבדקו אותה שהפסוריאזיס התפרצה לראשונה. בעקבות יחסי העבודה המתוחים בינה לבין מעבידה ומכתב הפיטורים בפברואר 2015.

(לדוגמה בתיק הרפואי בביקור אצל רופאת המשפחה ד"ר יוליה סברדוחלב ב-18.1.15").

החולה קיבלה מכתב משפיל ממעביד. החולה קיבלה את זה קשה ומאז התפרצה המחלה של פסוריאזיס). טענה זו איננה נכונה בעליל. בביקור בתחילת ספטמבר 2013 אצל רופאת העור ד"ר הלפרין אלינה כתוב: "בכפות הידיים פריחה פוסטולרית מפוזרת קרוסטות יבשות פחות בכפות הרגליים" כלומר, מחלת הפסוראזיס הפוטולרית הייתה כבר קיימת 3 חודשים לפני הפגישה של התובעת עם מעבידה ועם המפקחת הארצית (שהתקיימה ב- 15.12.13) 5-1 חודשים טרם מכתב הפיטורים.

עובדת הופעת הפסוריאזיס כבר בקיץ 2013 מקבלת חיזוק נוסף בביקור ב- 11.8.15 אצל ד"ר מזו ילנה רופאת עור שבו נכתב: " מזה מעל שנתיים סובלת מדלקות חריפות בכפות ידיים והרגליים" כלומר כבר בקיץ 2013 המחלה היתה קיימת.

כך שללא ספק המחלה לא התפרצה עקב האירועים של השיחה הקשה עם מעבידה ועם המפקחת והפיטורים בתחילת 2014 אלא הייתה כבר קיימת מספר חודשים קודם לכן. האם המחלה החמירה בעקבות השיחה והפיטורים?

לידיעתי, עפ"י המסמכים הרפואיים לא הייתה החמרה. בתיאור של המחלה בביקור בספטמבר2013 מתוארת מחלה פוסטורלית מפוזרת. בביקור באוגוסט 2015 כתוב "מזה מעל שנתיים סובלת מדלקות חריפות בכפות הידיים והרגליים פוסטולות וזיקולות מרובות בכפות הרגליים", כלומר המחלה הייתה כבר חריפה בספטמבר 2013 . העובדה שהיא אושפזה בביה"ח שיבא במאי 2014 איננה אומרת בהכרח שהמחלה החמירה. כאשר חולה איננו מגיב לטיפול אמבולטורי הוא מאושפז כדי לקבל טיפול אינטנסיבי יותר באשפוז וזה כשלעצמו איננו מעיד על החמרה. תימוכין לכך היא העובדה שכנ"ל המחלה הייתה חריפה גם קודם לאשפוז.

לסיכום, יש לדחות את התביעה.

4.הצדדים קיבלו רשות להגיש שאלות הבהרה (החלטה מיום 24.01.17).הועברו למומחה שאלות ההבהרה הבאות מטעם התובעת: