יעקב שמיר נ' המוסד לבטוח לאומי

1.בפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 22.7.16 אשר קבעה למערער דרגת נכות בשיעור 15%.

2.הוועדה לעררים העניקה למערער נכות בגין הפגימה באגודל יד שמאל בשיעור של 15% וזאת בהתאם לסעיף ליקוי 43 1 (ג).

3.הערעור נסוב על החלטת הועדה שלא להפעיל את תקנה 15 בעניינו של המערער.

4.עיקר טענות המערער:

א.טעתה הוועדה עת לא הפעילה את תקנה 15 בעניינו שכן הוא איטר יד ימין ועל כן היד השמאלית היא היד החזקה והפגימה ביד השמאלית הקשתה על מציאת עבודה ב – 4 השנים האחרונות.

ב.וועדה מדרג ראשון קבעה בגין הפגימה ביד שמאל נכות בשיעור של 25% וכך גם היה גם על הוועדה לעררים לקבוע.

ג.הוועדה לא נתנה את הדעת לכך שעל אף שהמשכתי לעבוד באותו מקום עבודה מערכת היחסים במקום העבודה התערערה מאחר והספק העבודה שלי פחת ב – 50%.

ד.לאחר עזיבת מקום העבודה לא הצלחתי למצוא מקום עבודה חלופי בשל הפגימה ביד שמאל.

ה.וועדה רפואית בנכות כללית העניקה נכות גבוהה יותר מהנכות שהעניקה הוועדה בנכות מהעבודה.

5.עיקר טענות ב"כ המשיב:

א.לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. החלטת הוועדה מנומקת ומפורטת.

ב.מדובר בתאונת עבודה משנת 1986 ועד שנת 2012 במשך 26 שנים המערער המשיך לעבוד במקום עבודתו ללא כל פגיעה בשכרו.

ג.אין מקום להתייחס לטענות המערער בנוגע להחלטת הוועדה מדרג ראשון ולהחלטה של וועדה בנכות כללית שאין בה כדי להשפיע על החלטת הוועדה נשוא הערעור.

ד.סעיף הליקוי שהוענק למערער הינו תואם את טענת המערער שמדובר ביד דומיננטית.