ר.א. נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התביעה עוסקת בטענת התובעת כי יש להכיר בפגיעה בצווארה, כפגיעה בעבודה מכוח תורת המיקרוטראומה.

2.בהתאם להסכמת הצדדים מיום 18/5/14 פסק הדין ניתן על ידי מותב דן יחיד.

3.לאחר שנשמעה עדות התובעת ניתנה החלטה מיום 29.6.15 לפיה הוכח קיומה של תשתית עובדתית וכי יש למנות מומחה רפואי.

4.בית הדין מינה כמומחה יועץ רפואי את דר' אסא לב אל.

להלן העובדות שהופנו למומחה:

"א. התובעת ילידת 1956, עבדה משנת 1974 בתפקיד חווטת אלקטרוניקה- מלחימה.

ב. להלן אופי העבודה כמתואר בתצהיר התובעת:

במשך כל שנות עבודתה, התבצעה עבודתה של התובעת באופן עקבי כך שראשה רכון אל המיקרוסקופ תוך ביצוע פעולות מדויקות, חוזרות ונשנות, בידה של שימוש במיקרוסקופ והרכבת רכיבים זעירים מאוד. עבודתה היתה כרוכה בכיפוף הראש ובחזרה במשך מרבית שעות עבודתה בעשרות ומאות פעולות ביום של רכינה וכיפוף. הפעולה שבוצעה הינה פעולה חוזרת ונשנית של רכינה אל עבר המיקרוסקופ או אל זכוכית מגדלת ומבט אל השרטוט (הוראות עבודה) במשך עשרות רבות של פעמים ביום תוך כדי ביצוע פעולות חוזרות ונשנות וישיבה ממושכת במשך שעות רבות. העובדת מציינת שסבלה כל העת מכאבים באזור הצוואר, אשר הקרינו אף ליד שמאל, אך בכל מקרה יכלה להמשיך לעבוד.

בשנים 1974 ועד לשנת 1976, התובעת עבדה בחברת "דגם" מערכות בעיר בני ברק בתפקיד חווטת אלקטרוניקה שם למדה את המקצוע- כיצד להלחים, הכרה של רכיבים ושם עשו מערכות לימוד לבתי ספר (מעגלים חשמליים). שעות העבודה בחברה זו היו משעה 7:00 בבוקר עד לשעה 16:00. העבודה היתה באופן ספייס (שטח פתוח בו עבדו כל המלחימות) בישיבה ליד שולחן עבודה ושימוש במנורת שולחן. העובדת ביצעה הלחמות של מעגלים חשמליים- לו"חות לימוד. רוב העבודה התבצעה בישיבה, כאשר הראש מכופף ורכון כלפי מטה במשך מרבית שעות העבודה מלבד ההפסקות. התובעת ציינה כי אז גודל הרכיבים אותם הלחימה היה גדול יותר.

לאחר מכן, בשנים 1978-1980 עבדה התובעת בחברת "אלישרא" בהלחמת SMT (רכיבים קטנים ומזעריים) ועבודה במיקרוסקופ. מקום העבודה היה בעיר בני ברק ברחוב מבצע קדש. שעות העבודה היו 08:00 ועד 17:00, זאת למיטב זכרונה של התובעת לא כולל ימי שישי. התובעת עבדה במחלקת מיקרואלקטרוניקה- עבודה עם מיקרוסקופ בה צריך לרתך צ'יפים (הפנים של רכיב גדול) לחוטי זהב. מדובר בעבודה מאומצת בישיבה תוך שימוש במיקרוסקופ לצורך הלחמה בכל שעות היום, למעט בהפסקות צהרים, ומעט הפסקה למספר דקות מדי פעם כל שעתיים בערך. התובעת היתה כפופה עם ראש רכון אל המיקרוסקופ לצורך ביצוע ההלחמה בעת ביצוע העבודה למעט ההפסקה כאמור. הפעולה שבוצעה הינה פעולה חוזרת ונשנית של רכינה אל עבר המיקרוסקופ ומבט אל השרטוט (הוראות עבודה) במשך עשרות רבות של פעמים ביום תוך כדי ישיבה ממושכת במשך שעות רבות.

בשנים 1983-1988 עבדה התובעת בחברת "רשף" בתפקיד מלחימה במחלקת פיתוח במושב גנות. לאחר מכן החברה עברה לאור יהודה. שעות העבודה היו משעה 8:30 ועד לשעה 14:00 לערך, כ- 5 עד 6 שעות ביום. העבודה התבצעה תוך שימוש במנורה וזכוכית מגדלת להלחים מעגלים של ראשי RF, טכנולוגיה צבאית של "מרעומים". גם כאן העבודה התבצעה כמעט בכל שעות היום כשהתובעת כפופה, ראשה רכון כלפי מטה לרכיבים וביצוע הלחמה של רכיבים אלו באמצעות זכוכית מגדלת. הפעולה שבוצעה הינה פעולה חוזרת ונשנית של רכינה אל עבר הרכיבים אותם הלחימה ומבט אל השרטוט (הוראות עבודה) במשך עשרות רבות של פעמים ביום תוך כדי ישיבה ממושכת במשך שעות רבות.