ב"ל 39622-07-14

1.זהו ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים מיום 1.6.14 (להלן: "הוועדה") אשר קבעה למערערת נכות זמנית בשיעור 36% מיום 1.10.12.

רקע

2.המערערת, ילידת שנת 1951, עברה בשנת 2011 ניתוח גב עם קיבוע, ומאז החלה לסבול מחולשה ברגל שמאל, צניחה של כף רגל שמאל וצליעה על רגל שמאל.

3.המערערת הגישה תביעה לנכות כללית, וביום 12.3.14 הופיעה בפני ועדה רפואית מדרג ראשון וכן נבדקה על ידי נוירולוג מטעם המשיב, ונקבעה לה נכות רפואית זמנית בשיעור 36% בגין הגבלה בינונית בעמ"ש מותני (20%), פגיעה שורשית מותנית (10%), סכרת מטופלת בכדורים (10%) ודלקת בקיבה (10%).

4.על החלטה זו הגישה המערערת ערר, וביום 1.6.14 הופיעה בפני ועדת העררים, שם טענה המערערת כי היא סובלת מחולשה ברגל שמאל והציגה מסמך של פרופ' זערור המתייחס לפגיעה עצבית ברגל שמאל. וועדת העררים בדקה את המערערת ודחתה את הערר.

5.על החלטה זו של הוועדה הוגש הערעור שלפני.

טענות הצדדים בתמצית

6.טוענת המערערת כי הוועדה לא נימקה באופן ברור ומפורט מדוע אין למערערת פגיעה עצבית ברגל שמאל. עוד טוענת המערערת כי הוועדה התעלמה ממכתבו של פרופ' זערור, אשר הוצג לוועדה ואשר קובע כי קיימת פגיעה עצבית ברגל שמאל.

7.מנגד, טוען המשיב כי מכתבו של פרופ' זערור אינו חוות דעת ערוכה כדין אלא מסמך רפואי בלבד, אשר אינו קובע אחוזי נכות למערערת, ולכן הוועדה לא היתה מחויבת להתייחס אליו. עוד טוען המשיב כי הוועדה בדקה את המערערת ולא מצאה פגיעה עצבית ברגל שמאל.