ד' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפני תביעה להכיר בפגיעות בכפות ידיה ובאגודליה של התובעת (להלן: הפגיעות) כ"פגיעה בעבודה" על פי עילת ה"מיקרוטראומה".

2.הצדדים הגיעו להסכמה בעניין מינויו של מומחה-יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי שבין מצבה הרפואי של התובעת לבין עבודתה כשרטטת ומזכירה ובעניין העובדות המפורטות להלן:

א.התובעת ילידת 1950.

ב.התובעת עובדת בחברת אל-אופ משנת 1974. בין השנים 1974 ל-1982 עבדה התובעת כשרטטת ומשנת 1982 ועד היום עובדת שם כמזכירה.

ג.התובעת עובדת חמישה ימים בשבוע תשע שעות ביום.

ד.עבודתה של התובעת כשרטטת כללה עבודות שרטוט באופן ידני ולאחר מכן על גבי המחשב, תוך שימוש בעכבר במחשב. העבודה כמזכירה כוללת בין שש לשבע שעות הקלדה ביום כולל שימוש בעכבר.

ה.מצבה הרפואי של התובעת הוא כעולה מהחומר הרפואי, ולעניין זה מתבקש המומחה הרפואי להתייחס לשינויים השחיקתיים הקשים.

3.הנני ממנה את ד"ר אלכסנדר ברוסקין, כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית-הדין ליתן חוות דעתו בעניינה של התובעת כ.ד., בשים לב לעובדות שפורטו בסעיף 2 לעיל.

4.עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן:

ראשית יש לבחון - האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת ובין הליקוי ממנו היא סובלת. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבה הרפואי של התובעת, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל-50% ממצבה הרפואי של התובעת, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבה הרפואי של התובעת או להחמרת מצבה הרפואי בסבירות של 50% ומעלה.