ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
37886-07-13
28/04/2015
|
בפני השופטת:
הדס יהלום-סגנית נשיאה
|
| - נגד - |
תובע:
אריה יהודה סיבוני
עו"ד שימקין
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רייך
|
| פסק דין |
1.הוגש ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 4.6.13.
אלה נימוקי הערעור והרקע העובדתי:
א.המערער נפגע בתאונת עבודה מיום 10.3.13.
ב.ועדה רפואית קבעה נכות כוללת בשיעור 30% המורכבת מ-20% והפעלת תקנה 15 במלואה.
ג.התובע זומן לדיון לצורך הפעלת תקנה 17, ליום 25.2.10.
ד.הועדה קבעה שאין מקום להפעלת תקנה 15 שכן, לא איבד את כושרו לעבודה ואין ירידה בהכנסות.
על רקע זה קיבל מכתב מיום 1.3.10 לפיו, דרגת הנכות היא 13.5%.
ה.על ההחלטה הוגש ערעור (בל' 36457-08-10). בפסק דין מיום 11.11.12 נקבע שלא היה מקום לבטל תקנה 15 והתיק הוחזר לועדה פעם נוספת בענין תקנה 17.
ו.ועדת רשות התכנסה פעם נוספת ביום 3.3.13, לאחר מתן פסק הדין.
הועדה קבעה שיש ירידה בשכר בשיעור 17% כאשר לא הפחיתה מהשכר קודם לתאונה, את השכר ששולם למערער עבור שעות נוספות.
ז.ב"כ המערער פנה וביקש להופיע בפני הועדה וכן לקבל מסמכים אך לא נענה.
ח.ביום 4.6.13 ניתנה החלטת הועדה, ללא נוכחות. הועדה החליטה להקטין את דרגת הנכות ולבטל את הפעלת תקנה 15.
הועדה קבעה שיש ירידה בהכנסות בשיעור 17% ואולם החישוב שנערך, אינו תואם את הנתונים שבתלושי השכר של המערער.
ט.נטען כי החלטת הועדה שגויה, לא מנומקת, לא מאפשרת להתחקות אחר הלך הרוח שקדם לקבלת ההחלטה.
י.החישוב שערכה הועדה היה שגוי.
2.בתגובת המשיב מיום 5.1.14 נטען שהועדה פעלה על פי פסק הדין ואין מקום להחזיר לה את הדיון.