ב"ל 3732-11-14 בוטו נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפני ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים מיום 24.6.2014 (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה כי לא חלה החמרה במצבו הרפואי של המערער וכי נכותו היציבה הינה בשיעור 0%.

רקע

2.המערער הינו יליד שנת 1973, ועובד בניין במקצועו, אשר נפגע בתאונת עבודה ביום 15.11.2007, ובין היתר אף בגבו.

3.בעקבות הפגיעה ומצבו הרפואי, הגיש המערער תביעה לגמלת נכות מעבודה. וועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 25%, וזאת החל מיום 15.2.2008 ועד ליום 30.6.2008, נכות זמנית בשיעור של 20% מיום 1.7.2008 ועד ליום 1.7.2009, ונכות יציבה בשיעור של 0% החל מיום 2.7.2009.

4.ביום 13.5.2012 הגיש המערער תביעה לדיון מחדש בעניינו בעקבות החמרה במצבו, אשר כללה ניתוח בעמוד שדרה מותני. ביום 22.8.2012 התכנסה וועדה רפואית מדרג ראשון וקבעה כי לא נותרה למערער נכות.

5.המערער הגיש ערר על החלטה זו, וביום 12.8.2013 התכנסה וועדה רפואית לעררים, אשר קבעה כי לא חלה החמרה במצבו. על החלטה זו הוגש ערעור בתיק ב"ל 43602-11-13, וביום 6.4.2014 ניתן בתיק זה פסק דין, אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים, כדלקמן (להלן: "פסק הדין"):

"עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים ע"מ שתעיין בסיכום האשפוז מיום 19.1.2012 (להלן: "הסיכום") המעיד כי המערער עבר ביום 20.1.2012 ניתוח דיסקטומי 4-5L (להלן: "הניתוח"). לאחר שתעיין בסיכום, כאמור, תתייחס הועדה במנומק לשאלה האם אין בעובדת קיומו של הניתוח לשנות מהחלטתה, לפיה לא חלה החמרה במצבו של המערער ולו זמנית, ובכלל זאת תשקול את עניין הקשר הסיבתי שבין מצבו של המערער בגב, שהצריך התערבות רפואית, לרבות הצלקת הניתוחית ובין התאונה מיום 15.11.2007. במידת הצורך תשקול הועדה זימונו של המערער לבדיקה רפואית בשנית."

6.ביום 23.6.2014 התכנסה הוועדה בהתאם להוראות פסק הדין, דחתה את הערר, והותירה את נכותו היציבה של המערער בשיעור של 0%.

על החלטה זו נסוב הערעור שלפני.