ב"ל
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
36723-01-16
15/06/2017
|
בפני הנשיאה:
ורד שפר
|
- נגד - |
התובע:
א.פ. עו"ד אלי מלול
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד עדי עינב-גולן
|
פסק דין |
1.עניינה של התביעה בהכרה בקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בכף רגלו השמאלית לבין אירוע בעבודה מיום 30.12.12.
2.לאחר שבפני בית הדין נשמעה עדותו של התובע, ניתנה ביום 30.04.17 החלטה, ולפיה נקבעו עובדות, אשר בוססו על הראיות שהובאו בפני בית הדין ועל עדותו של התובע שנמצאה מהימנה. להלן העובדות שנקבעו באותה החלטה –
א.התובע עצמאי, ושימש במועד הרלוונטי כסוכן ביטוח.
ב.ביום 31.12.12, בשעה 16:00 לערך, במהלך ביצע עבודתו לחידוש פוליסת ביטוח לאחד מלקוחותיו ("רביד אריה הובלות"), התובע נפגע בכף רגלו השמאלית, וזאת כאשר מלגזה שהייתה נהוגה על ידי מר רביד עלתה עם גלגלה האחורי על כף רגלו (להלן ולעיל: "האירוע").
ג.לאחר שנפגע, התובע פנה לבית חולים העמק לקבלת טיפול רפואי.
3.על בסיס הקביעה האמורה, נאמרו בהחלטה הנ"ל הדברים שדלקמן –
"ב"כ הנתבע ביקשה לטעון כי אין להתייחס לעדותו של התובע כמהימנה, תוך שהיא מפנה לשני נימוקים עיקריים לעניין זה –
ראשית – גרסתו של מר רביד, ולפיה הכחיש מכל וכל עצם התרחשות האירוע, עומדת בסתירה לגרסת התובע ביחס לעצם התרחשות האירוע. לטענתה, "למר עודד רביד יש גם השערה מדוע ולמה התובע "הלביש" את הפגיעה ברגלו עליו, וזאת מהטעם שהוצא ממנו תיק ביטוח בשווי כספי רב ביותר".
שנית – "מטופס המיון עולה תמיהה גדולה ביותר לגבי המדבקות אשר הוחלפו שם, שעה שהתובע מודה בכך שאשתו עובדת בבית החולים ושעה שלא הובא לכך כל הסבר".
אשר לעדותו של העד מר רביד, יש לומר, כי בניגוד לעדותו של התובע שעשתה עלינו כאמור רושם אמין והייתה כנה ובהירה הרי שעדותו של רביד לא הותירה רושם דומה, והייתה בלתי עקבית.
כך למשל, חרף הפרטים המדויקים שהתיימר מר רביד לספק בקשר לתיק הביטוח שהתנהל בזמנו באמצעות התובע, תקופתם של הביטוחים, דרך יצירתם והמועדים שבהם הוחלט להפסיק לחדשם באמצעות התובע (ראו עמ' 2 להודעתו של מר רביד לחוקר המל"ל), הרי שהסתבר מגרסתו של מר רביד עצמו, כי למעשה אינו מתעסק בכל מה שקשור בתיק הביטוחים, וכי רק אמו ומנהל החשבונות עוסקים בכך (עמ' 6-7 לפרוטוקול).
גם בכל הנוגע לנוכחותו של התובע במקום העסק של חברת רביד אריה הובלות ביום 30.12.12, המועד בו התרחש האירוע מושא התביעה, גרסתו של מר רביד הייתה בלתי החלטית.
בנוסף, הרי שמעיון בתוכן דבריו של מר רביד בהודעתו לחוקר המל"ל, ניכר כי מנסה הוא להגן על עצמו, וזאת דרך הטלת ספק בגרסת התובע ביחס לפרטי האירוע, ולטעון מחד כי האירוע היה בדוי (בהשערה כי גרסתו של התובע נבעה מכך "שהוצא ממנו תיק ביטוח בשווי כספי רב ביותר"), ומאידך הכחשת העובדה שנהג במלגזה שכן אז לא היה לו רישיון.
התרשמותנו הייתה שלמר רביד היה עניין להסתיר את העובדה שנהג במלגזה בעת שלא היה לו רישיון לנהוג בה, ובמסגרת זו גרם לתובע נזק.