ב"ל 36219-08-1415 דצמבר 2014

1.לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 28.5.14 אשר קבעה למערע נכות צמיתה בשיעור 9.75% החל מיום 1.8.13 (להלן: "הוועדה").

רקע עובדתי

2.המערער הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום תגמול נכות בגין פגיעה מיום 29.7.12 אשר הוכרה כ"תאונת עבודה" (להלן: "התאונה").

3.ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 17.1.13 קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 20% לתקופה שמיום 28.10.12 ועד ליום 31.7.13.

4.בתום תקופת הנכות הזמנית, התכנסה ועדה רפואית מדרג ראשון לדון בעניינו של המערער. הוועדה הרפואית מדרג ראשון אשר התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 19.8.13 ואשר סיכמה את דיוניה ביום 25.11.13 קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 0% החל מיום 1.8.13.

5.על החלטת הוועדה הרפואית מהדרג הראשון, הגיש המערער ערר לוועדה רפואית לעררים.

6.ועדה הרפואית לעררים אשר התכנסה לדון בעררו של המשיב ביום 10.2.14 ואשר סיכמה את דיוניה ביום 28.5.14 קיבלה את הערר ביחס לנכות האורטופדית וקבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 9.75% בהתאם לסעיף ליקוי 37 (5) (א) במחצית וסעיף ליקוי 37 (7) (א) במחצית.

הוועדה הוסיפה וקבעה כי אין קשר סיבתי בין ערכי הגלוקוז הגבוהים שהתגלו לאחר התאונה לתאונה ובהתאם, דחתה את הערר ככל שהוא נוגע למחלת הסכרת.

על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.