ב"ל 35167-10-13.20 ינואר 2015

לפנינו תביעת התובע , מר גדעון לבב (להלן- "התובע") לתשלום דמי אבטלה. לגרסת הנתבע (להלן- "המל"ל" ו/או "הנתבע"), התובע אינו זכאי לדמי אבטלה, שכן יש לראות בו ובאשתו כבני זוג העובדים באותו מפעל או עסק בהתאם לתקנה 24 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א – 1971 (להלן- "תקנות הביטוח הלאומי"), ולא התקיימו יחסי עבודה בין התובע לבין החברה, אשר בבעלותה ובניהולה של אשתו.

נציין כבר עתה, כי המחלוקת בתיק זה לא הייתה לגבי עצם עבודתו של התובע בעסק (פעוטון) – בעניין זה לא הייתה מחלוקת כלל ושני הצדדים הסכימו כי התובע עבד בעסק.

 המחלוקת בתיק התמקדה בשאלה האם התובע עבד בפעוטון כשכיר (כגרסתו) או שמא הפעוטון הינו עסק משותף שלו ושל אשתו (כגרסת המל"ל) ועל כן התובע הינו עצמאי וככזה אינו זכאי לדמי אבטלה.

העובדות הדרושות לענייננו, כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו הינן כדלקמן:

1. התובע עבד כסייע בפעוטון בשם פעוטון ליזי (להלן- "הפעוטון").

2. התובע עבד בפעוטון זה במשך 13 שנים, כאשר במשך השנים הוא פוטר פעמיים ותקופה קצרה לאחר פיטוריו ולאחר שקיבל דמי אבטלה, הוא חזר לעבוד בפעוטון.

   יצוין כי לגרסת התובע, בכל המקרים הוא פוטר מהפעוטון עקב ירידה דרסטית בכמות הילדים שנרשמו לפעוטון.

3. בתצהירו הסביר התובע כי הפעוטון הוקם בשנת 1990 על ידי אשתו. באותה תקופה התובע עבד בתחום היהלומים ורק בשנת 2000 הוא עזב את תחום היהלומים והחל לעבוד בפעוטון.

4. לגבי עבודתו בפעוטון, התובע מפרט כי הוא היה מקבל את הילדים בבוקר, כי הוא נכח בפעוטון מפתיחתו ועד סגירתו וכי במסגרת תפקידיו הוא השגיח על הפעוטות, וכן הפעיל את הילדים וסייע להם לעשות שימוש במתקני הגן. כמו כן סייע התובע בהאכלת הילדים, בניקיון הפעוטון ובשמירה על ההיגיינה של הילדים.

5. התובע מוסיף בתצהירו כי בנוסף לו ולאשתו, בפעוטון עבדה גננת נוספת בשם אילנה לויט (להלן- "אילנה").

6. כן מציין התובע, כי לאורך השנים היו בפעוטון בין 10-20 ילדים בממוצע, כאשר היו שני מקרים של ירידה משמעותית במספר הנרשמים ואז העדיפה אשתו לפטרו, שכן לא היה גנן מוסמך.