ב"ל 33953-12-13

1.בתיק זה הוגש ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי פוליו) מיום 4/8/13.

2.הוועדה לעררים בדקה את המערער, מצאה צלקת ברגלו וכן שמעה את דברי המערער לפיהם נותח ברגלו בגין מחלת הפוליו, בשנת 1964 או בקרוב.

3.בחוק פיצוי לנפגעי פוליו, תשכ"ז 2007, כפי שתוקן בשנת 2012, נקבע כי זכאי לפיצוי מכח החוק הוא מי שמתקיימים בו אחד מאלה – חלה בפוליו בישראל או נותח בישראל לפני 1/1/70 כחלק מהטיפול במחלת הפוליו.

4.במסגרת הערעור טען המערער כי עלה מישראל עם אחיו, ללא ההורים, שעלו בשנת 1962.

לדבריו, כשהגיע לישראל, בגיל 21, נותח בבית חולים בצריפין – אסף הרופא. המערער צירף מסמך מבית החולים לפיו אין כל תעוד לניתוחים ממועדים אלה.

עוד צרף תצהיר של אחותו הגדולה המספר את קורות העליה לארץ של המערער ואחיו ואת העובדה שכאשר הגיעו לישראל, עוד קודם להגעת ההורים, המערער נותח.

5.מסמכים אלה הוגשו לבית הדין ולא הוצגו בפני הועדה לעררים.

6.בהחלטת הועדה לעררים נקבע שלא ניתן לדעת, מבדיקה רפואית של הצלקת הניתוחית, מתי המערער עבר את הניתוח. עוד נקבע כי משלא הובא תעוד רפואי לניתוח לפני 1/1/70, יש לדחות את הערעור.

7.ב"כ המערער טוען שהמערער לא היה מיוצג ולכן לא ידע שעליו להציג בפני הועדה תימוכין לכך שעבר ניתוח לפני 1/1/70.

עוד נטען כי על בית הדין לשמוע את עדות המערער ואחותו ולקבוע, עובדתית, האם אכן עבר ניתוח לפני המועד הנ"ל.