ש' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.החלטה זו עניינה בתביעה שהגישה גב' ו.ש. (להלן: "התובעת") נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), ובמסגרתו ביקשה להכיר באירוע מיום 23.1.2014, כתאונה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

2.במהלך הדיון בתביעה הגיעו הצדדים להסכמה על עובדות מוסכמות הכוללות את העובדות הבאות: התובעת שהינה אחות במקצועה, עבדה בעת הרלוונטית כאחות בבית אבות באשדוד. במהלך משמרת לילה מיום 23.1.2014, נפגעה התובעת ביד ימין, במהלך שינוי תנוחה של דיירת ששכבה במיטה.

בעובדות המוסכמות נאמר עוד, כי "לטענת התובעת לאחר האירוע סבלה מכאבים קשים ביד ימין, תוך שהיא מתקשה לתפקד ומוגבלת מאוד".

3.בעקבות הסיכום בין הצדדים על העובדות המוסכמותמונה מומחה רפואי מטעם בית הדין. בחוותו דעתו ובתשובותיו לשאלות ההברה,המומחה הרפואי הכיר באפשרות כי אירוע חבלתי מהסוג המתואר עלול להביא לנזק בגיד. עם זאת, שלל המומחה הרפואי את קיומו של קשר סיבתי רפואי בין הפגיעה בגיד (כף היד) לבין האירוע בעבודה, משדחה את גרסת התובעת על תלונות לכאבים ממועד האירוע ועד מועד הפניה לקבלת עזרה רפואית.

4.לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, ניתנה החלטה ביום 30.12.2015 אשר בעקבותיו התקיים בפנינו דיון ההוכחות היום, בשאלה שהיא עובדתית בעיקרה – טענת התובעת לכאבים מיום האירוע ועד לפניה הראשונה לרופא (9.3.2014).

5.לאחר ששמענו את עדות התובעת והעדים מעטמה, נחה דעתנו כי יש לקבל את גרסת התובעת לפיה סבלה מכאבים מיד ובתכוף לאירוע בעבודה מושא התביעה, שהלכו וגברו עד לפנייתה לקבלת טיפול רפואי בתחילת מרץ 2014.

לעניין זה נזכיר, כי מתחילת ההליך טענה התובעת לקיומם של הכאבים מיד ובתכוף לאירוע; מכאן שאין מדובר בטענה עובדתית חדשה אשר נולדה בעקבות חוות הדעת של המומחה רפואי.

כן מקובלת עלינו גרסת התובעת כי בהתחשב בעיסוקה כאחות טיפלה בשלב הראשון בכאב בעצמה, באמצעות משככי כאבים ובחבישה. עובדה המקבלת ביטוי בעדויותיהן של חברותיה לעבודה המעידות על הגבלות בתנועה מהן סבלה התובעת ועל התייצבותה לעבודה כשהיא חבושה.

משכך ולאור התרשמותינו מעדות התובעת והעדים מטעמה, דעתנו היא כי יש לקבל את גרסת התובעת על כאבים שהלכו וגברו מיום האירוע התאונתי ועד לקבלת הטיפול הרפואי.