ב"ל 32875-01-15 שרה חזיזה נ' מוסד לביטוח לאומי

1.לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי איבה) מיום 5.11.14, אשר קיבלה את ערר המשיב וקבעה למערערת נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 34 א (ג) לתוספת לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש"ל- 1969 (להלן: "התקנות"), לאחר שהפחיתה למערערת 10% נכות בגין מצב קודם (לפי סעיף ליקוי 34 א (ב) לתוספת לתקנות) וזאת החל מיום 1.9.14 (להלן: "הוועדה").

רקע עובדתי

2.המערערת הגישה תביעה לקביעת דרגת נכות ולתשלום תגמול נכות בגין פגיעה מיום 21.3.13, אשר הוכרה כפגיעת איבה (להלן: "הפגיעה").

3.ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה לדון בעניינה של המערערת ביום 11.11.13 קבעה למערערת נכות זמנית בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 34 א (ב) לתוספת לתקנות, לתקופה שמיום 21.3.13 ועד ליום 31.8.14.

4.על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון, הגישה המערערת ערר לוועדה רפואית לעררים.

5.ועדה רפואית לעררים אשר התכנסה לדון בעררה של המערער ביום 16.1.14 קיבלה את הערר וקבעה למערערת נכות זמנית בשיעור 15% לפי סעיף ליקוי 34 א (ב)- (ג) (מותאם) לתקופה שמיום 21.3.13 ועד ליום 31.8.14.

6.ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה לדון בעניינה של המערער ביום 19.8.14 (בתום תקופת הנכות הזמנית) קבעה כי למערערת נכות צמיתה בשיעור 15% לפי סעיף ליקוי 34 א (ב)- (ג) (מותאם).

7.על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון הגיש המשיב ערר לוועדה רפואית לעררים.

במסגרת הערר טען המשיב כי קיים תיעוד על קיומה של הפרעה דכאונית עובר למועד הפגיעה (בשנים 2011 ו- 2012) ועל כן יש מקום לבחון ניכוי מצב קודם.