ב"ל 32779-11-14 רובין נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 11/9/14 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערער נותרה נכות יציבה בשיעור 7.69% מיום 3/1/13 ("ההחלטה").

להלן עובדות המקרה:

2.המערער יליד שנת 1947, נפגע ביום 21/7/2003 בתאונת דרכים, אשר הוכרה כתאונת עבודה. הפגימה שהוכרה הינה צוואר וגב.

3.הוועדה הרפואית לעררים החלוטה האחרונה בדקה את המערער ביום 13/10/10 וקבעה שאין עדות להגבלות תנועה ואין חסרים נוירולוגיים (פרוטוקול הוועדה – מע/2). אותה ועדה רפואית לעררים סיכמה את הדיון בעניינו של המערער ביום 24/11/10, לאחר שקיבלה לעיונה צילומי רנטגן של עמוד שדרה צווארי שבוצעו ביום התאונה, וקבעה לו נכות בשיעור 0% מיום 22/7/03 (פרוטוקול הוועדה – מע/3).

4.המערער הגיש בקשה לדיון בהחמרה לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 ("התקנות"). ביום 17/2/13 התכנסה ועדה רפואית מדרג ראשון לדון בעניינו של המערער, וקבעה שלא חלה החמרה במצבו הרפואי.

5.ועדה רפואית לעררים דנה בערר המערער ביום 1/6/13 וסיכמה את הדיון בעניינו ביום 13/3/14 בקובעה שאין החמרה. הוועדה הרפואית לעררים סברה כי מצבו של המערער כיום אינו קשור לתאונה ומדובר בתופעות לוואי שקשורות לניתוח שעבר בשנת 2012.

6.על החלטה זו הוגש ערעור לבית הדין לעבודה (ב"ל 14- 04- 26272). במסגרת הדיון בבית הדין הוסכם על השבת עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתעיין בחוות דעתו של ד"ר סלטי מיום 14/7/13, תתייחס אליה כדבעי, ותשקול החלטתה מחדש גם לאור חוות הדעת (פסק דין מיום 19/6/14 – "פסק הדין").

החלטת הוועדה

7.הוועדה התכנסה ביום 11/9/14 לדון בערר המערער, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה בכירורגיה ומומחה בנוירוכירורגיה. הוועדה עיינה בפסק הדין, בחוות דעתו של ד"ר סלטי מיום 14/7/13, בדו"ח ניתוח שעבר המערער בשנת 2012 ובבדיקות דימות –CT מיום 11/2/04 ו- MRI מיום 14/9/06 – בהן נמצאה עדות לשינויים דיסקופטיים בולטים עם בקע מרכזי בגובה חוליות 4C- 3C והיצרות גרמית בגובה חוליות 7C- 6C עם שינויים מיאלופטיים מאחורי חוליה 6C.