ח' נ' המוסד לביטוח לאומי

א.ביום 26.3.18 הגיש הנתבע בקשה להצגת שאלות הבהרה כדלקמן:

1. האם יתכן כי תאונת דרכים בקינמטיקה נמוכה (ללא סימני חבלה חיצוניים) תגרום מבחינה פתופסיולוגית איזה שהוא נזק או שינוי שיחמיר את מצב הקודם הכרוני? מיד אחרי האירוע? אנא נמק פרט והסבר תשובתך כמו כן אנא בסס תשובתך על גבי מחקר ו/או מאמר ו/או עבודה התומכים בקביעותיך אלו.

2.כיצד הינך קושר את ההתעוררות עקב האירוע כאשר התובעת עוד טרם האירוע היתה בטיפול ומעקב הכירורגים? אנא נמק פרט והסבר תשובתך כמו כן אנא בסס תשובתך על גבי מחקר ו/או מאמר ו/או עבודה התומכים בקביעותיך אלו.

3.האם לדעתך, פיסורה כרונית עמוקה המדממת עם ובלי יציאות כפי שמתואר בבדיקת ד"ר טרויצקי, שבדק את התובעת לפני תאונת הדרכים שעברה, לא היתה מגיעה לטיפול ניתוחי במועד שנותחה גם ללא קשר לתאונה? אנא נמק פרט והסבר תשובתך כמו כן אנא בסס תשובתך על גבי מחקר ו/או מאמר ו/או עבודה התומכים בקביעותיך אלו.

4.האם לדעתך ולאור עברה הרפואי וסוג המחלה השפעת אותם הגורמים כולם או חלקם החמירו את מצבה בסבירות של מעל 50%? אנא נמק פרט והסבר תשובתך כמו כן אנא בסס תשובתך על גבי מחקר ו/או מאמר ו/או עבודה התומכים בקביעותיך אלו.

נימק הנתבע בקשתו בכך שדרך המלך היא הפניית שאלות הבהרה כתחליף לחקירה נגדית ומשהשאלות דרושות להבהרת חווה"ד.

ב.התובעת בתגובתה (מ- 3.4.18) התנגדה לבקשה וביקשה כי ינסח הנתבע שאלותיו מחדש:

לשאלה 1 – ניסוחה נועד להטעות המומחה היות ואין מדובר בתאונת דרכים "בקינמטיקה נמוכה".

התובעת "פונתה באמבולנס לבי"ח ... לאחר שרכב פגע בה בעוצמה מאחור והרכב ניזוק באופן משמעותי".

ניתן ללמוד על עוצמת הפגיעה והשפעתה על המחלה מהתעוד הרפואי, לפיו יש ממצאים רפואיים הנובעים מהתאונה.

עוד טענה כי הנתבע "מבקש כי מומחה המוביל בתחום יתמוך את קביעתו במחקר ו/או מאמר ו/או עבודה בלי להסביר מדוע עליו לעשות כן. בקשה זו אינה מקובלת ולא ראויה".

ג.הנתבע בתשובתו (9.5.18) טען כי השאלות רלוונטיות ומהותיות, נוגעות לענין הקשר הסיבתי, אף שנימוקיו של המומחה אינם עולים בקנה אחד עם הספרות הרפואית הרלוונטית ועם הנסיבות הרלוונטיות.

מפנה הנתבע לפסיקת ביה"דוביה"ד הארצי ביחס לשאלות הבהרה.