אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נ.כ. נ' המוסד לביטוח לאומי

נ.כ. נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 29/10/2018 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
31197-05-17
23/08/2018
בפני השופטת:
דניה דרורי

- נגד -
התובע:
נ.כ.
עו"ד רוני דביר
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רן ניסים
פסק דין
 

 

לפנינו תביעה להכיר בפגימה בכתפיו של התובע כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, בשל תנאי עבודתו כחרט בתעשיה הצבאית במשך כ- 40 שנה.

 

רקע עובדתי וההליך עד כה

1.ביום 6.3.18 שמענו את עדותו של התובע ושל מר פריד, נציג המעסיקה. בתום שמיעת העדויות והצגת הראיות, הצדדים הסכימו כי העובדות הן כמפורט בתצהירו של התובע, וכי יש מקום למינוי מומחה רפואי לצורך בחינת השאלות הנוגעות לקשר הסיבתי ולמנגנון הפגיעה.

 

2.על אף הסכמתם בדבר הצורך במינוי מומחה, הצדדים נותרו חלוקים בשאלה אם חלק מהפעולות שאותן תאר התובע בתצהירו, המבוצעות בתדירות של כפעמיים-שלוש בשבוע, מהוות חלק מהתשתית עובדתית לצורך בחינת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לנזק על דרך המיקרוטראומה, וכפועל יוצא מכך, האם יש לציין אותם בפני המומחה כחלק מהתשתית העובדתית (כטענת התובע), או שלא לציינם כלל או לכל היותר לציינם כ"רקע" לתשתית העובדתית (כטענת הנתבע).

המחלוקת נוגעת לתיאור הפעולות הבאות (שעל העובדות בנוגע אליהן, כאמור, אין מחלוקת):

א.ביצוע פעולות השחזה כפעמיים בשבוע, שלוש שעות ברצף בממוצע;

ב.פעולות קידוח תוך שימוש במקדחים במשקלים משתנים כפעמיים בשבוע, כשעה וחצי ברצף, בממוצע בכל פעם.

אין מחלוקת כי הפעולות הללו מבוצעות בין השאר במנח בו הידיים מושטות קדימה בגובה הכתפיים, או תוך הרמה והורדה של הזרועות, כשהפעולות מבוצעות תוך כדי חשיפה לרטט מהמקדחות או ממכונת הליטוש.

 

3.בהחלטה מיום 18.3.18 (המהווה חלק בלתי נפרד מפסק-דין זה) קבענו כי יש להורות על מינוי מומחה יועץ רפואי לצורך בחינת השאלות הנוגעות לקשר הסיבתי ולמנגנון הפגיעה, על יסוד התשתית העובדתית הבאה (הכוללת גם את אותן פעולות שנויות במחלוקת), כדלקמן:

א.התובע יליד 1951.

ב.התובע הועסק בתעשייה הצבאית בין השנים 1973 ועד למועד פרישתו לגמלאות בחודש 5/15.

ג.התובע מועסק במתכונת של 5 ימים בשבוע, כשמונה וחצי שעות ביום בהיקף משרה מלאה.

ד.התובע מועסק בכל שנות עבודתו כחרט.

ה.עבודתו של התובע כוללת את הפעולות הבאות מדי יום:

1.התובע מקבל תוכנית עבודה בבוקר, לוקח את החלק הגולמי שמשקלו בין 1-15 ק"ג וממקם אותו על גבי המחרטה בתוך "פוטר" (גלגל שיניים שאוחז את החלק). הפוטר נמצא בגובה הכתפיים.

2.לצורך מיקום החלק בפוטר, נדרש התובע לפתוח ולסגור את הפוטר באמצעות מוט מפתח תוך הנעה של ידיו קדימה ואחורה בתנועה חזקה כשהידיים בגובה הכתפיים או למעלה מכך וזאת בין 20 ל- 100 פעמים ביום (לצורך קיבוע של כ- 10-50 חלקים ליום, ולצורך שחרורם בתום פעולת המחרטה). הפעלת הכח בעת סגירת/ פתיחת הפוטר משתנה בהתאם לגודל החלק שיש לקבע.

3.לצורך ביצוע פעולת החריטה במחרטה, על התובע לקרב ידנית את הגלגלת עליה מונחים הסכינים בידו הימנית תוך ביצוע פעולה סיבובית, ולהפעיל את המחרטה. בתום פעולת החריטה עליו להזיז שוב את הסכינים לאחור באמצעות סיבוב הידית, וכך חוזר חלילה לאורך מרבית שעות יום העבודה. הכנסת המקדחים למחרטה מבוצעת באמצעות היד השמאלית.

4.לצורך הפעלת מכונת החריטה מבצע התובע פעולות ידניות של סיבוב ידיות, דחיפת חלקים, סגירה ופתיחה של הפוטר, וחלק ניכר מהעבודה נעשית כשהזרועות פשוטות קדימה בגובה הכתפיים. יצוין כי במהלך שנות עבודתו עשה התובע שימוש במחרטות מסוגים שונים שבהם הידיות והפוטר ממוקמים בגבהים שונים.

5.במסגרת עבודתו היומיומית נדרש התובע להרים את החלקים עליהם עבד, במשקלים הנעים בין 1 ק"ג ל- 15 ק"ג, לצורך הנחתם על גבי המחרטה או על שולחן העבודה, עד לגובה בית החזה.

ו.התובע עוסק עוד בביצוע משימות השחזה. בעת ביצוע משימה זו אוחז התובע ב"בד ליטוש" תוך הזזת היד למטה ולמעלה, בהתאם לסיבוב החלק במחרטה. פעולת ההשחזה מבוצעת כפעמיים בשבוע, כשלוש שעות ברצף בממוצע ליום.

ז.התובע עוסק עוד בביצוע משימות קידוח, תוך שימוש לסירוגין בשלושה סוגי מקדחים במשקלים שונים (בין 0.5 ק"ג ל- 1.5 ק"ג). פעולת הקידוח מתבצעת כפעמיים בשבוע, כשעה וחצי ברצף בכל פעם. פעולת הקדיחה מבוצעת באופן הבא: קיבוע של המקדחה לרכב האחורי של המחרטה, קירוב הרכב האחורי של המחרטה תוך שימוש בשתי הידיים עד שהחלק המקובע נוגע בפוטר, נעילת הרכב האחורי באמצעות ידית שעל התובע להוריד בחוזקה למטה, הפעלת המקדחה תוך ביצוע תנועות "דיווש" עם שתי הידיים. הכנסת המקדחים למחרטה מבוצעת באמצעות היד השמאלית.

 

4.בהתאם לאמור מונה ד"ר אהוד שרצר כמומחה-יועץ רפואי בתחום האורטופדי (להלן – המומחה). למומחה הופנו השאלות הבאות:

א.מה הליקוי ממנו סובל התובע בכתפיו?

ב.האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?

גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג.ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד.ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע?

(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

ה.האם נתקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כ"מחלת מקצוע", ולו על דרך של החמרה, בהתאם לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תשי"ד - 1954 ואם כן לאיזו מחלת מקצוע מתאים מצבו של התובע?

 

5.בחוות-דעתו מיום 15.4.18 (להלן – חוות הדעת) קבע המומחה כי אופי עבודתו של התובע היא עבודת חרטות והרמת ידיים לגובה השכם, תוך נשיאת משקל של עד 15 ק"ג.

עוד קבע כי התובע מתלונן על כאבי כתף שמאל עוד משנת 2009 וכי בבדיקת אולטראסאונד של כתף שמאל אובחן קרע של sst ובורסיטיס בכתף שמאל.

בפירוט הרקע הרפואי ציין המומחה, בין השאר, כי ברישום קופת חולים מיום 11.11.14 צוין "כאבי כתף ימין תקופה ארוכה, משחק באולינג."

המומחה ציין כי התובע "משחק באולינג שנים רבות וזו גם סיבה לנזק בכתף. אם כי לא בכתף שמאל אלא ימין. מכל מקום הנזק בכתף שמאל נובע כפי הנראה ממאפייני עבודתו".

המומחה סיכם כי מחלתו של התובע בכתף שמאל נובעת מעבודתו בתנאים כמתואר בתשתית העובדתית, בעוד מחלתו בכתף ימין נובעת ממשחק הבאולינג.

 

6.הנתבע ביקש להפנות למומחה את שאלות ההבהרה הבאות (בקשה מיום 29.5.18):

"1.האם נכון שבעת הטלת כדור באולינג, הגוף עובר טלטלה ובכלל זה כתף שמאל, שהינה תלויה לצידי הגוף, ומאזנת את פלג הגוף הימני שמסתובב בתנועה זו לצד הנגדי ומטלטל?

2.האם, לאור תשובתך לשאלה 1 לעיל, הנך סבור שתנועה זו מספקת על מנת לגרום לקרע במסובב כתף שמאל, וכי תנועת טלטול זו גוברת על הפעולות בעבודה וגורמת נזק לשרוול. האם ניתן לקבוע בסבירות של 50% ויותר קיומו של קשר סיבתי בין תנועה זו (בעת הטלת הכדור) לבין הפגיעה במסובב הכתף השמאלית?"

 

7.לאחר מתן זכות תגובה לתובע, נדחתה הבקשה להפניית שאלות ההבהרה למומחה (החלטה מיום 5.6.18) מהטעם שהמומחה הבהיר בחוות דעתו כי הוא מייחס את הנזק בכתף ימין למשחק הבאולינג ואת הנזק בכתף שמאל לתנאי העבודה, ואין מקום להפנות למומחה שאלות הבהרה בנוגע לאפשרות תיאורטית של השפעה על כתף שמאל בשל הטלת כדור ביד ימין.

 

טענות הצדדים

8.בעוד בכתב התביעה עתר התובע כי יוכרו הפגימות בשתי הכתפיים כפגיעה בעבודה, בסיכומים מטעמו ביקש כי תוכר הפגיעה בכתף שמאל על יסוד האמור בחוות-דעת המומחה. התובע טען כי יש לאמץ את האמור בחוות-דעת המומחה שנימק את קביעתו תוך התחשבות בתנאי העבודה, בגורמי הסיכון לפגיעה בכתף, ותוך שלילה של השפעת תנאי עבודה על הפגיעה בכתף ימין.

 

9.לטענת הנתבע, לא היה מקום לכלול במסגרת התשתית העובדתית את הפעולות הנוגעות למשימות של השחזה וחריטה.

עוד נטען כי אין לאמץ את האמור בחוות-דעת המומחה משום שהיא אינה נקיה מספקות, שכן המומחה לא ייחס באופן נחרץ את הנזק לכתף ימין לתנאי העבודה אלא ציין כי "כפי הנראה" יש במאפייני עבודתו כדי להביא לפגיעה – ניסוח שאין בו כדי לבסס קשר סיבתי ברור. בנוסף, נטען כי גם דחיית בקשת הנתבע להפנות שאלות הבהרה בנוגע להשפעת משחק הבאולינג על כתף שמאל יש בה כדי להוסיף לספקות אלה. לאור האמור – נטען כי אין לבסס את התביעה על האמור בחוות דעת המומחה ודין התביעה להידחות.

 

דיון והכרעה

10.באשר לציון פעולות ההשחזה והחריטה (להלן – הפעולות הנוספות) כחלק מהתשתית העובדתית שהיוותה את הבסיס לחוות-דעת המומחה, אין אלא להפנות לאמור בהחלטתנו מיום 18.3.18. באותה החלטה קבענו, בין השאר, כי ביצוע הפעולות הללו, בתדירות בת פעמיים-שלוש בשבוע, למשך מספר שעות ברצף בכל פעם, על פני תקופת עבודה בת כ- 40 שנה, מקימה לטעמנו תשתית עובדתית ראשונית לכאורית, כנדרש לצורך יישומה של תורת המיקרוטראומה, ובאופן המצדיק בחינתה על ידי מומחה-יועץ רפואי.

המומחה קבע, כאמור בחוות-דעתו, כי הוא מסיק מאותה תשתית עובדתית כי אופי עבודתו של התובע היא עבודת חרטות והרמת ידיים לגובה השכם, תוך נשיאת משקל של עד 15 ק"ג. מאפיין בולט זה בעבודתו היומיומית של התובע מתקיימת גם ללא אותן פעולות נוספות, ומשכך אין במחלוקת בנוגע לתדירות בביצוע הפעולות הנוספות כדי להביא לדחיית התביעה או לכדי הטלת ספק במסקנות המומחה.

 

11.על-פי פסיקת בתי הדין, ככלל, בית הדין יסמוך את ידיו על האמור בחוות-דעת המומחה ולא יסטה ממסקנותיה אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן, לעשות כן (עב"ל (ארצי) 310/07 בשארה באסם – המוסד לביטוח לאומי (4.2.2008). עוד נפסק כי אין בסיס לפסילת חוות-דעת ככל שעל פניה אין בה פגמים גלויים לעין או שהיא בלתי סבירה על פניה (עב"ל (ארצי) 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי (6.2005)).

לא מצאנו מקום לסטות מקביעותיו של המומחה כמפורט לעיל. מדובר בקביעות רפואיות המבוססות על החומר הרפואי שהונח בפניו. המומחה בחן את אופי עבודתו של התובע, ואת המסמכים השונים בתיק הרפואי. המומחה מצא כי על-פי אחד מהרישומים התובע מתלונן על כאב בכתף ימין ובאותו רישום צוין שהוא משחק באולינג. בהסתמך על הרישום כאמור קבע המומחה כי את הפגיעה בכתף ימין אין הוא מייחס לתנאי העבודה, אלא רק את הנזק בכתף שמאל. מדובר בקביעה רפואית סבירה ומנומקת, שלא מצאנו מקום להתערב בה.

 

12.המומחה קבע בחוות-דעתו כי "הנזק בכתף שמאל נובע כפי הנראה ממאפייני עבודתו". הנתבע טען כי השימוש בביטוי "כפי הנראה" אין בו כדי לבסס קביעה בדבר קיומו של קשר סיבתי.

בעב"ל (ארצי) 106/07 דורית גלס - המוסד לביטוח לאומי (20.5.07) נקבע ביחס לביטוי "לא ניתן לשלול", כי אין להסיק מהשימוש בו בהכרח כי קיים ספק השולל קיומו של קשר סיבתי, אלא יש לבחון בכל מקרה את חוות דעתו של המומחה.

בעב"ל (ארצי) 738/08 המוסד לביטוח לאומי - יוסף אלטיט (18.11.10) דן בית הארצי בחוות-דעת מומחים שעשו שימוש בביטויים כדוגמת "רופף", "ספקולטיבי" ו"נמוך" בהתייחס לאפשרות קיומו של קשר סיבתי. בנסיבות אותו מקרה נקבע כך:

"הלכה פסוקה היא (עב"ל (ארצי) 213/98 וימן – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לח 558, 574, 2003) בכל הקשור לתאונה בעבודה או למחלת מקצוע, כי מסקנת מומחה שלפיה "לא ניתן לשלול" או "עלול" או "יתכן" קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין המחלה, אין בה כדי להוכיח קשר סיבתי ברמה הנדרשת לשם הוכחת פגיעה בעבודה על פי חוק הביטוח הלאומי.

אכן, בעניין גלס (בעב"ל (ארצי) 106/07 דורית גלס - המוסד לביטוח לאומי (20.5.07) קבע בית דין זה במקרה חריג, כי יש לבחון אמירות כגון "עלול" או "יתכן" המופיעות בחוות דעת המומחה בהתייחס למכלול האמור בחוות הדעת, ולא במבודד. אלא שאין בקביעה זו כדי לאיין את ההלכה האמורה, עליה חזר בית דין זה לא מכבר, בהדגשה: "על פי הפסיקה, בחוות דעת רפואית המנוסחת בלשון של 'עלול' או 'יתכן' אין בה הוודאות המספקת להוכחת התביעה ואין בה כדי לעמוד בנטל המוטל על המבוטח" (דב"ע מח/ 77-0 אליעזר מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538 (1988); אם כן, ודאי שאין לקבוע קשר סיבתי המבוסס על אמרות כמו "רופף", "ספקולטיבי" ו"נמוך".

 

אלא שבנסיבות המקרה שלפנינו המומחה אינו עושה שימוש במונחים ספוקליטיביים כדוגמת "עלול", "ייתכן" או "לא ניתן לשלול" אלא במונח "כפי הנראה". המשמעות הלשונית הפשוטה של מונח זה היא כי המסקנה המסתברת מהנתונים שבפניו היא כי לדעתו מתקיים מבחן הקשר הסיבתי, וזאת במידה העולה על 50%. המומחה לא הפנה בחוות דעתו לכל נתון המוביל לספק בדבר הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה המאופיינים בהרמת ידיים לגובה הכתף תוך נשיאת משאות לבין הנזק בכתף שמאל. הספק התעורר אך ורק בנוגע לכתף ימין בעקבות הרישום על משחק באולינג – ספק שהוביל את המומחה לשלול את אפשרות קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לנזק בכתף שמאל.

לאור האמור, לא מצאנו כי יש בביטוי בו נקט המומחה כדי להוביל למסקנה כי אין להכיר בקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לנזק בכתף שמאל.

 

13.סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה, באופן שיש להכיר בפגיעה בכתף שמאל כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.

 

14.הנתבע ישא בשכ"ט ב"כ התובע בסך 3,000 ₪ שישולמו תוך 30 ימים, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק-הדין ועד התשלום המלא בפועל.

 

15.זכות ערעור על פסק-הדין לבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 ימים מיום שפסק-הדין יומצא לצדדים.

 

 

ניתן היום, י"ב אלול תשע"ח, (23 אוגוסט 2018),  בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

 

Picture 1

 

תמונה 3

 

תמונה 4

נציג עובדים

מר יעקב גרינשטיין

 

דניה דרורי, שופטת

 

 

נציגת מעסיקים

גב' דרורית מלינרסקי


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ