ב"ל 2890-06-12

בפני בית הדין תביעת התובעת לתשלום דמי פגיעה בגין פגיעה בקרסול ביום 25/12/11 במהלך השתלמות שאורגנה ע"י העמותה לקידום מקצועי חברתי של הפקידים עובדי המנהל והשירותים.

הנתבע טען כי ההשתלמות התקיימה מחוץ למקום העבודה, מחוץ לשעות העבודה ובלא שהוכח שלמעביד עניין בהשתלמות .עוד טען כי הפגיעה אירעה עת שיצאה בערב עם מספר אנשים לכיוון המרכז המסחרי להדלקת נרות מטעם חב"ד, ולא בפעולה יזומה של הכנס. על כן אין לראות בפגיעה תאונת עבודה.

העובדות

התובעת נפגעה בקרסול ימין ביום 25.12.11 במהלך השתלמות .

המחלוקת

1. האם מדובר בפגיעה תוך כדי עקב העבודה או בפעילות הנלווית הקשורה לעבודה.

2. ככל שיוחלט כי מדובר בתאונת עבודה ,האם יש קשר סיבתי רפואי בין הפגיעה למחלה ממנה היא סובלת בקרסול.

    

   הכרעת הדין

   1. תיאור האירוע בתצהיר התובעת הנו כדלקמן:

      "אני עובדת כ-32 שנה כסייעת טיפולית בחינוך המיוחד במסגרת עיריית ירושלים .התאונה אירעה בשעה שיצאתי עם מספר חברות לעבודה (כולן סייעות בעיריית ירושלים) לטכס הדלקת נרות שאורגן ע"י חב"ד במרכז הסמוך למלון .ביציאה מהמלון מעדתי על אבן שפה משופעת ועיקמתי את הקרסול."

   2. גב' אוחיון שהשתתפה בכנס נחקרה (נ/2) ולדבריה "במסגרת הזמן החופשי שהיה לנו בהשתלמות, זה לא היה חלק מהכנס או חלק מהפעילות של הכנס, ללכת להדלקת נרות של חב"ד, אנחנו כן חזרנו לפעילות שהייתה לנו כחלק מהכנס, היה לנו איזשהו מופע אחר כן שהיה חלק מהפעילות המאורגנת של הכנס, מופע במלון באולם למטה."(דגש שלי ש.ש.) . ובהמשך:

      "הסתובבה שמועה במלון, אני לא יודעת איך, שוב זה היה הזמן הפנוי שלנו, יש שיעורים מוגדרים ויש זמן פנוי שבו את יכולה לעשות מה שאת רוצה ואנחנו הלכנו במסגרת הזמן הפנוי, אנחנו לא הוזמנו באופן אישי או אחר להדלקת נרות של חב''ד, הבנות אמרו שהולכים אז הלכנו." (דגש שלי ש.ש.).