א' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע סובל מליקוי בצוואר (להלן: "הליקוי"), אשר לגישתו נגרם עקב תנאי ואופי עבודתו במשך השנים כסופר סת"ם, וזאת בדרך של מיקרוטראומה.

פנייתו לנתבע בבקשה להכיר בליקוי כתאונת עבודה נדחתה, מהנימוק שאין קשר בין מצבו הרפואי לתנאי עבודתו.

מכאן התביעה שבפנינו.

2.בפני בית הדין הושמעה עדותו של התובע, ולאחר שהלה המציא פרטים ביחס לתקופות עבודתו, הסכימה ב"כ הנתבע כי בית הדין ימנה מטעמו מומחה רפואי, אשר יחווה את דעתו לגבי שאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בצוואר לבין תנאי עבודתו, שלפיהם לגישתה התובע ביצע "תנועות צוואר...מעלה ומטה, בעבודת ההעתקה".

יחד עם זאת, הסתייגה ב"כ הנתבע מטענת התובע, שלפיה במסגרת ביצוע פעולות הכתיבה הניע את צווארו באופן חוזר ונשנה גם לצדדים, דהייהו מימין לשמאל ובחזרה.

3.ב"כ התובע, מצדה, הביעה הסכמה ביחס למינוי המומחה, ואולם עמדה על דעתה כי במסגרת עבודתו של התובע "קיימות תנועות חוזרות ונשנות בפעולות ההעתקה מעלה ומטה, ימינה ושמאלה".

4.סבורני כי יש לקבל עמדת ב"כ הנתבע. מעדותו של התובע בפני לא התרשמתי כי אופייה של פעולת העתקת הטקסטים מתוך ספר שהושען על שולחן מול התובע חייבה אותו להניע את צווארו לצדדים, וזאת גם בהינתן העובדה הנטענת על ידי ב"כ הנתבע, והמקובלת עלי, שההעתקות מבוצעות לגבי שורות קצרות כשהצוואר מצוי בתנוחה קבועה במישור האופקי והתנועות הן במישור האנכי בלבד.

5.אשר על כן, על יסוד עדותו של התובע בבית הדין והראיות שהוצגו, אני קובעת את העובדות הבאות –

א.התובע יליד 1980.

ב.במהלך התקופה שמיום 01.04.08 ועד ליום 30.09.09, כמו גם בתקופה שמיום 01.12.10 ועד ליום 31.07.15 (במצטבר תקופה בת 74 חודשים), התובע עבד כסופר סת"ם.

ג.במסגרת עבודתו, התובע עסק בעיקר בכתיבת מזוזות ותפילין, כמו גם בכתיבת מגילות.