ב"ל 26962-08-13 ג' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 22.7.13 אשר קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 10%, בהגדלת 50% לפי תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956 (להלן: "התקנות"). הוועדה קבעה כי יש לנכות מנכותו הכוללת של המערער (20%) 10% בגין עישון כבד.

העובדות

2.המערער, יליד 1956, הוכר כמי שסובל ממחלת ריאות מסוג סיליקוזיס - מחלה שהוכרה כמחלת מקצוע בשל חשיפה לסיליקה, הנמצאת באבק אבני שיש אשר בחיתוכן ועיבודן עבד המערער.

3.ועדה רפואית לעררים שהתכנסה ביום 22.7.13 בדקה את המערער וקבעה כדלקמן:

"אין קוצר נשימה בזמן השיחה והבדיקה. שוכב שטוח בזמן הבדיקה ונושם בקצב של 14 נשימות בדקה. יש ...של קצות האצבעות. כפות הידיים חמות. ציפורניים בצבע כחלחל. דופק סדיר 72 לדקה. קולות הלב תקינים. יש התפשטות טובה של הריאות וסימטריות. נשימה בועית דו"צ. כבד לא נמוש ורידי הצוואר לא מורחבים. אין בצקות ברגלים.

...

סיכום ומסקנות: הועדה עיינה בסיכום של הועדה מדרג ראשון ועפ"י הבדיקות היום ועפ"י המסמכים שעיינה בהם הועדה דוחה את הערר.

הפחתת עישון אינה מספקת כדי לעצור את הנזק בגלל העישון. יש חובה להפסיק לחלוטין לעשן ולהיות חשוף לעשן סיגריות.

סה"כ נכותו 20% ס' 5 (1) ב' מזה מנכה הועדה 10% ס' 5 (1) א-ב מותאם.

טענות הצדדים

4.המערער טען כי המחלה הריאתית שהוכרה היא מחלת הסיליקוזיס מחשיפה תעסוקתית אשר אינה קשורה לעישון ולא נגרמה בעטיו. המערער עותר לכך שיבוטל הניכוי שנעשה בשל העישון ותוכר לו מלוא נכותו בגין הפגיעה בעבודה.

עוד טוען המערער כי הוועדה לא נימקה את החלטתה.

המערער מבקש כי עניינו יוחזר לוועדה בהרכב חדש או לוועדה באותו הרכב ולהורות לה לדון מחדש בעניינו ללא ניכוי גובה הנכות.