מ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע מבקש שפגיעה בכפות ידיו (CTS) תוכר כמחלת מקצוע, לפי פריט 26 בחלק א' או פריט 14 בחלק ב' לתוספת השניה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד – 1954 (להלן – התקנות).

2.התובע מנהל בבית דין זה תביעה נוספת כנגד הנתבע, בה הוא מבקש שפגיעה בריאות תוכר כפגיעה בעבודה (בל 32209-10-13). בישיבת הוכחות אחת נשמעו כל העדויות לגבי תנאי עבודתו של התובע, ביחס לשתי התביעות.

במסגרת ההליך המקביל מונה מומחה/ יועץ רפואי לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות לגבי התשתית העובדתית. להלן העובדות המוסכמות, הרלוונטיות גם לתובענה זו:

א.התובע יליד 1948, עובד שכיר מזה כ-33 שנה בחברת שלייסנר חיתוכי להבה ופלסמה בע"מ.

ב.התובע מעשן, כמפורט בתיעוד הרפואי.

ג.התובע עבד כמפעיל מכונה לחיתוך פלסמה.

ד.התובע שולט בהפעלת המכונה באמצעות לוח הפיקוד ולעיתים מתקרב למכונה על מנת לפקח על עבודתה.

ה.התובע עבד משרה מלאה, שישה ימים בשבוע, ולעיתים ביצע שעות נוספות.

3.הגדרת מחלת המקצוע בפריט 26 בחלק א' לתקנות היא כדלקמן:

שם המחלה:

דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק.

העבודה ותהליכי הייצור: