ב"ל 26743-11-13.18 א.ג. נ' המוסד לביטוח לאומי

זוהי תביעה להכיר באוטם שריר הלב בו לקה התובע ביום 30/11/11 כתאונת עבודה.

להלן עובדות המקרה כפי שהן עולות מחומר הראיות המהימן עלינו:

1.התובע, יליד 1963.

2.התובע עבד כמנהל סוכנות ביטוח במשך כ-25 שנה.

3.ביום 28/11/11 שוחח התובע עם אחד מלקוחותיו, מר דודי בן רחמים (להלן: "מר בן רחמים"), מנהל חברת התשתיות "אחים בן רחמים צפון בע"מ" (להלן: ה"החברה"), שהיה לקוח של המשרד במשך כ-10 שנים. נושא השיחה היה כיסוי ביטוחי של החברה בגין העבודות המתבצעות סמוך למאגרי מים.

4.השיחה בין התובע למר בן רחמים התקיימה לאחר שהתברר לתובע, כי החברה מבצעת עבודות תשתית לבניית גשר סמוך לנחל, וזאת ללא כיסוי ביטוחי. התובע ידע כי המשמעות של העדר כיסוי ביטוחי בפרויקט גדול שכזה היא שאם יקרה משהו, הנזק הכספי עלול להיות גדול, כי מדובר בכלי רכב כבדים השווים מאות אלפי שקלים.

5.ביום 29/11/11 נפגש התובע עם מר רחמים. המפגש ערך 45 דקות והיה סוער ביותר, כי התובע ציפה להכרת תודה מאת מר רחמים לאחר שהעלה בפניו את הכשלים הביטוחים, אך במקום זאת "זכה" לאין ספור תלונות בעניין התנהלותו המקצועית והטחת האשמות וקריאות גנאי כגון "גנב", בין היתר, על כך שהוא מייקר את הביטוח של החברה עבור רווח משני.

6.התובע נפגע מאוד מהתנהגותו של מר רחמים, לאור העובדה כי היה לקוח שלו במשך שנים רבות והתובע דאג תמיד לאינטרסים של החברה ואף ויתר לא פעם על האינטרסים שלו כסוכן ביטוח למען החברה.

7.לאחר הפגישה היה התובע נסער, עצבני ומתוסכל מאוד מהתנהגותו של מר רחמים, כי הוא לא רצה לאבד את החברה כלקוח, לאור היותה הלקוח הכי גדול של התובע, עם פרמיה שנתית שבין מיליון לשני מיליון שקל מהביטוחים שלה.