ב"ל 26229-10-14

1.בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 9.9.2014 (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה כי דרגת הנכות המשוקללת של המערער הינה 19%.

רקע

2.המערער, יליד שנת 1957, הינו נגן בוזוקי במקצועו. ביום 1.1.2010 נפגע המערער באצבע 3 ביד שמאל במסגרת תאונת עבודה. וועדה רפואית לעררים מיום 27.4.2011 קבעה כי הנכות היציבה הנובעת מהתאונה הינה בשיעור 10%, לפי פריט ליקוי 44(1)/43(3)(ב). כמו כן, קבעה הוועדה כי יש להפעיל את תקנה 15 במלואה, כך שהנכות המשוקללת עמדה על 15%.

3.ביום 24.1.2012 הגיש המערער תביעה להחמרה במצב אצבע 3 ביד שמאל. ביום 16.4.2014 הופיע המערער בפני וועדה רפואית מדרג ראשון, אשר קבעה כי אין החמרה במצבו. על החלטה זו הגיש המערער ערר.

4.ביום 9.9.2014 הופיע המערער בפני וועדת הערר, אשר בדקה אותו והחליטה כי חלה החמרה במצב האצבע, וכי נכותו הינה בשיעור 15% לפי פריט ליקוי 35(1)(ב-ג) מותאם, וכי נכותו המשוקללת לאחר הפעלת תקנה 15 הינה 19%.

על החלטה זו נסוב הערעור שלפני.

טענות הצדדים בתמצית

5.המערער טוען כי הוועדה לא התייחסה במפורט למכתביו של ד"ר לורן גורליק, מומחה לכירורגיה כף היד, מיום 18.8.2014, שהוצגו מטעמו בפני הוועדה, ואשר ציין כי מצא אצל המערער רגישות ונפיחות ניכרת בשימוש מפרק 3 MCP, וכן מצא ירידה ניכרת בכוח צביטה עדינה בין אגודל לאצבע 3. בהקשר זה טוען המערער, כי במועד התכנסות הוועדה, הוא הציג בפניה את המכתבים, ביחד עם דיסק המתעד את צילום כף היד, וחבר הוועדה אף התייחס לתוכן מסמכים אלו, אך אין לכך כל תיעוד בפרוטוקול הוועדה.

המערער גם טוען כי לאור ממצאיו של ד"ר גורליק, היה על הוועדה לקבוע שיעור נכות של 30% לפי פריט ליקוי 35(1)(ד), שעניינו בהגבלה יותר מבינונית או ניכרת על יכולת הפעולה.