ב"ל 25981-09-14 יחיאל בודנשטיין נ' המוסד לביטוח לאומי

בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 29/7/14 (להלן: "הועדה"), אשר דחתה את ערעורו של המערער וקבעה כי אין החמרה במצבו וכן השאירה על כנה את נכותו בשיעור 9.75% בגיןCTS דו צדדי (להלן: "החלטת הוועדה").

המערער, יליד 1948, עובד כמסגר. המשיב הכיר במחלת ה-CTS בשתי ידיו של המערער כמחלת מקצוע.

המערער הגיש בקשה לבדיקה מחדש (תביעה להחמרת מצב). וועדה מדרג ראשון קבעה כי לא חל שינוי בדרגת נכותו היציבה של המערער. על החלטה זו הוגש ערעור אשר מכוחו התכנסה הועדה נשוא ענייננו. הועדה הרפואית לעררים קבעה כי לא חל שינוי בנכותו הצמיתה של המערער ודחתה את הערעור. על החלטה זו נסוב הערעור שבפני.

טענות הצדדים-

4.טענות המערער בתמצית הינן, כדלקמן:

א.הועדה לא התייחסה באופן מספק להערכת נכות מאת ד"ר עופר להב

מיום 11/6/14 (להלן: " חוו"ד ד"ר להב "). דחיית המסקנות בחוות דעת ד"ר להב נעשתה בצורה לקונית, בלתי מספקת ובלתי מנומקת. נראה כי הועדה כלל לא עיינה בחוות דעת ד"ר להב אלא הסתמכה על דברי ב"כ המערער במהלך הועדה. הועדה אף לא ציינה בפרוטוקול כי חו"ד ד"ר להב עמדה בפניה.

ב.המערער הציג לוועדה בדיקת EMG מיום 6/8/13 אשר ממצאיה אינם תואמים את מסקנת הועדה. אין הגיון בקביעת הועדה כי היא מעדיפה את הממצאים הקליניים על פני ממצאי בדיקת ה EMG מיום 6/8/13 שהינה בדיקה אובייקטיבית ומהימנה שאינה ניתנת לזיוף.