ש.ע. נ' המוסד לביטוח לאומי

בפניי בקשת התובע להתיר הפניית שאלות הבהרה למומחית הרפואית שמונתה מטעם בית הדין, ד"ר דורית וינברג (להלן: "המומחית"), בהקשר לחוות דעתה שהועברה לצדדים על פי החלטה מיום 23.4.17.

הנתבע התנגד להפניית שאלות ההבהרה.

על פי הדין, שאלות הבהרה מחליפות את החקירה הנגדית. מסיבה זו, קבעה ההלכה הפסוקה מדיניות ליברלית בכל הנוגע להצגת שאלות הבהרה למומחה (בר"ע (ארצי) 7210-02-16 צוק – המוסד לביטוח לאומי, 18.4.16; עב"ל (ארצי) 60775-12-12 קושניר- המוסד לביטוח לאומי, 17.9.13). כמו כן נקבע בפסיקה, כי ככלל יש לאפשר לצדדים להציג למומחה שאלות הבהרה, מאחר שזו הדרך היחידה העומדת לצדדים להפריך את האמור בחוות הדעת (בר"ע 19575-03-11 בן חמו - המוסד לביטוח לאומי, ניתן 2.6.11).

עוד נקבע בפסיקה, כי:

"שעה שמתבקשת הצגת שאלות למומחה רפואי, הרי יש לבדוק האם השאלה נועדה לבחון את מה שנאמר בחוות הדעת של המומחה, והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון" (ר' דב"ע נה/1-0 אסתר שוורצמן – המוסד)

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, ועיינתי בחוות דעת המומחית, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, כפי שיפורט להן.

באשר לשאלה 1 - יש להתיר את הפניית השאלה למומחית, שכן זו מפנה את המומחית לתיאור אופי עבודתו של התובע בהתאם למוסכם על ידי הצדדים ביחס למסקנתה, ולפיכך יש בה כדי להבהיר ו/או להשלים את חוות דעתה.

שאלות 2א-ח - יש להתיר את הפניית השאלה למומחית, שכן שאלה זו מפנה את תשומת לבה של המומחית למחקרים אחרים, שיכול ויש בהם כדי לשנות ממסקנתה ביחס לתובע. לפיכך אף שאלות אלה רלבנטיות למחלוקת. עם זאת, לשם השלמת התמונה, יש להוסיף לשאלות אלה את השאלה "האם יש במחקרים אלה כדי לשנות ממסקנת חוות הדעת ומדוע?"