ב"ל 25160-01-15 אבו אחמד נ' המוסד לביטוח לאומי - פסקדין

1.ביום 10.02.11 נפגע המערער בתאונה ונגרמו לו פגיעות, בגדרן שבר בעצם הבריח הדיסטלי משמאל ושברים בחוליות, ואלה הוכרו על ידי המשיב כתאונת עבודה (להלן: "התאונה").

ועדה רפואית מדרג ראשון בדקה את המערער וקבעה לו נכות בשיעור של 0% נכות.

על החלטת הדרג הראשון הוגש ערר מטעם המערער, וועדה רפואית לעררים מיום 24.02.14 דחתה את הערר, תוך שקבעה את נכותו של המערער בשיעור של 0% לפי פריט ליקוי 41(4)א' לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956.

בגין החלטת הוועדה לעררים הנ"ל הוגש ע"י המערער ערעור לבית דין זה אשר נדון במסגרת תיק בל 52462-03-14, וביום 17.09.14 ניתן פסק דין אשר הורה להחזיר את עניינו של המערער לוועדה.

הוועדה התכנסה בשנית ביום 14.12.14 ושבה על קביעותיה.

מכאן הערעור שלפני.

2.להלן תמצית טענות ב"כ המערער –

א.החלטת הוועדה אינה מנומקת, והוועדה לא פעלה בהתאם לפסק הדין.

ב.נימוק הוועדה לאי קבלת חוות דעתו של פרופ' צינמן, וזאת תוך הסתמכות על בדיקת הרנטגן מיום 14.05.12, אינו מהווה קיום חובתה לפי פסק הדין.

ג.הוועדה הייתה מחויבת לנמק מדוע מצבו של המערער אינו תואם הפעלת סעיף הליקוי באופן מותאם.

ד.הוועדה לא קיימה את הוראות פסק הדין בכל הנוגע לתחום האף אוזן גרון.

ה.הוועדה לא התייחסה באופן מניח את הדעת לחוות דעתו של דר' בן דוד, ולפרק שבחוות הדעת המפנה למחקרים בעניין הטינטון.

ו.לאור טעויותיה של הוועדה יש להשיב את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר.

3.ב"כ המשיב, מצדו, טען כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין. לטענתו, מדובר בקביעות רפואיות של הוועדה הנמצאות בתחום סמכותה המקצועית.

4.ביום 16.11.14 נבדק המערער על ידי פרופ' אבי שצופק, מומחה לאף אוזן גרון. בחוות דעתו של פרופ' שצופק, נרשמו מפי המערער התלונות הבאות –