ס' נ' המוסד לביטוח לאומי

בפני בית הדין ערעור המערער על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בעניין שירותים מיוחדים מחודש אוג' 2014.

בעניינו של המערער התקיים דיון בתיק בל 40106-0-12 על ידי כב' סגן הנשיאה, השופט אברהמי, כתוארו דאז.

בפסק דינו החזיר את עניינו של המערער "לוועדה לעררים בשירותים מיוחדים באותו הרכב כדי שזו תשווה בפניה את כל החומר הרפואי בקשר למצבו של המערער. כן תשווה בפניה הוועדה את העובדה שלמערער הוענקה גמלת שירותים מיוחדים, בשיעור המרבי, משנת 1999 וברציפות למשך תקופה שלמעלה מעשור. ככל שהוועדה תסבור שיש מקום להפחית את שיעור גמלת השירותים המיוחדים (מזו שניתנה למערער בהתאם להחלטת הוועדה משנת 1999) תנמק החלטתה זו ותסביר מה השתנה במצבו הרפואי, לעומת זה שהיה מאז התאונה".

המערער הגיש ערעור נוסף בו ניתן פס"ד בהסכמה ע"י כב' הרשם טארק חסנין.

הוועדה התכנסה בשנית ליישום החלטת בית הדין וקבלה את הערר החוזר באופן חלקי בו קבעה למערער שירותים מיוחדים בשיעור של 100% בלבד החל מחודש מאי 2014, ולא מיום הפסקת התשלום בשנת 2011.

טענות המערער

המערער טען כי מאז התאונה שארעה לו ב יום 13.6.98 סובל משיתוק מלא בפלג גופו התחתון משתמש קבוע בכיסא גלגלים ונצרך לשימוש קבוע בכיסא גלגלים לטפול שיקומי תרופתי ובמעקב עובד סוציאלי בקהילה, פסיכולוג וכן נזקק לעזרה אישית במשק הבית ובהסעות לטפולים לטענת המערער הוא מחזיק מטפלים בשכר וכן בני משפחתו מטפלים בו ונזקק להשגחה מוגברת בכל שעות היום.

בשנת 99' הוכר כזכאי לנכות כללית בשיעור המלא וקבצת הנכות המלאה משתלמת לו באופן חודשי עד היום. כך גם תבע קצבת ניידות שאושרה בשיעור 100% בתוספת רכב מיוחד וקצבת ניידות מוגדלת.

על כן לטענתו אין הצדקה עניינית לצמצום התביעה לשירותים מיוחדים בשל תלותו בעזרת הזולת באופן מוחלט ובאופן שלא ניתן להשאירו לבד ללא השגחה.