י.ע. נ' המוסד לביטוח לאומי

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 24.5.2016.

העובדות

המערער, יליד 1957, נפגע ביום 17.7.2014 בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה במנגנון של "צליפת שוט".

לפני שהתכנסה הוועדה מדרג ראשון ניתנה חוות דעת של מומחה אף אוזן גרון - יועץ לוועדה. המומחה היועץ קבע שלמערער יש נכות רפואית בגין סחרחורות, פגיעה בשמיעה וטנטון (10% לפי פריט ליקוי 72(4)(ד)(2) לתקנות ו-20% לפי פריט ליקוי 72(4)(ב)(2) לתקנות) (להלן: המומחה היועץ).

ביום 13.1.2016 התכנסה ועדה רפואית מדרג ראשון לדון בעניינו של המערער (להלן: הוועדה מדרג ראשון). הוועדה בדקה את המערער, פירטה את הממצאים הקליניים בפרוטוקול וקבעה:

"המצב סופי. בהיעדר תיעוד על חבלת ראש ותלונות על כאבי ראש, סחרחורות וטיניטוס בחודשיים הראשונים שלאחר התאונה – אין לייחס את התלונות הנ"ל לתאונה הנידונה. אין נכות נוירולוגית.

מבחינה אורטופדית לא נותרה נכות בשל תאונה זו.

הוועדה אינה מקבלת את חוות הדעת של רופא א.א.ג מהסיבות הנטענות" (ההדגשות הוספו – ק.כ).

לסיכום קבעה הוועדה כי לא נותרה למערער נכות כתוצאה מהתאונה.