ד.ב. נ' המוסד לבטוח לאומי

לפנינו תביעת התובע לקבוע כי הפגימה בברכו השמאלית ממנה הוא סובל נגרמה כתוצאה מתאונה שהתרחשה ביום 17.2.13 במהלך עבודתו (להלן – התאונה). 

1. העובדות הרלוונטיות נקבעו כדלקמן:

   • התובע יליד 15.3.41.

   • נפגע ביום 17.2.13 בתאונת דרכים.

   • הוכרה חבלה בחזה וגב התחתון.

   • התובע נהג ברכב, קיבל טיפול רפואי בביה"ח בלינסון ביום האירוע.

      

2. ביום 12.8.15 מונה ד"ר סלטי אליהו כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן – ד"ר סלטי), אשר התבקש לענות לשאלה - האם קיים קשר סיבתי בין מצבו של התובע בברך שמאל לבין תאונת הדרכים מיום 17.2.13?

3. בחוות דעתו מיום 8.10.15 קבע ד"ר סלטי כי לא ניתן לקשור סיבתית בין התאונה ובין תלונותיו של התובע בנוגע לברך שמאל. וקבע כי:

   "מעיון בתיקו הרפואי של התובע עולה כי ביום 2.2.15 התלונן לראשונה על כאבים בברכיים שהחלו חודש ימים קודם לכן וללא סיפור חבלה (ראה רישום רפואי של ד"ר פירוצקי). בבדיקתו נמצאה רגישות במישוש הפיקה משמאל. כל שאר הפרמטרים הקלינים שנבדקו, נמצאו תקינים. בצילומי הרנטגן שבוצעו ביום 9.2.15 נצפו שינויים ניווניים בשתי הברכיים. כאמור, תלונתו הראשונה של התובע לעניין הברך נרשמה 3 שנים לאחר התאונה הנידונה פרך זמן אורך אינו מאפשר לקשור סיבתית בקשר של גרימה או החמרה בין התאונה לתלונותיו לעניין הברך" (כך במקור – א.ר.ב).