ב"ל 23744-10-13 א' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע סובל מליקויי בברך ימין (להלן: "הליקוי") וזה לטענתנו נובע מכך שהחליק ומעד במסגרת עבודתו ביום 20.11.13.

ביום 7.3.14 בית הדין מינה מומחה כדי שיתן את דעתו באשר לקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין האירוע הנטען.

2.ביום 7.4.14 הוגשה חוות הדעת מטעם המומחה .

ביום 17.4.14 הגיש התובע בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה אשר נתקבלה על ידי בית הדין כמעט במלואה.

3.ביום 2.9.14 הוגשו תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה, שבעקבותיהן הגיש התובע בקשה למינוי מומחה נוסף.

4.במסגרת הבקשה למינוי מומחה נוסף, טען התובע כי אין לקבל את קביעותיו של המומחה, שכן מעיון בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה, עולה כי הוא מתעלם מלענות על השאלה ו/או להתייחס לאירוע התאונתי נשוא תיק זה תוך שהוא מתמקד באירועים קודמים.

התובע הוסיף כי מעיון בחוות הדעת והשלמותיה לא ניתן להבין באופן חד משמעי האם האירוע נשוא תיק זה הוא זה שגרם לקרע במיניסקוס ומה היה קורה אילולא האירוע הנ"ל.

המומחה מטעם בית הדין בחר לענות על שאלות שהופנו אליו בצורה חלקית.

התובע הפנה לפסיקתו של בית הדין הארצי בתיק עב"ל 9324-06-12 יהושוע פיבושביץ – המוסד לביטוח לאומי [(פס"ד מיום 19.3.14) (להלן: "פרשת פיבושביץ")], תוך שהדגיש כי המומחה בתיק זה דוגל ומצדד באסכולה מחמירה ביחס לאסכולה אחרת, מקלה יותר, כפי שעולה מפסק הדין של בית הדין הארצי.

5.ביום 13.11.14 הגיש הנתבע תגובה מטעמו בה התנגד למינוי מומחה נוסף, תוך שהבהיר כי קביעותיו של המומחה הן מפורשות, ברורות ומדברות בעד עצמן.

הנתבע הדגיש כי המומחה מטעם בית הדין התייחס באופן מפורש לאירוע מיום 20.11.11. יחד עם זאת, קבע כי פגיעות קודמות וכן גילו של התובע הם שגרמו לליקוי ולא האירוע. לכן דינה של הטענה שכביכול החלטת המומחה אינה ברורה, להידחות.

טענותיו של התובע אשר בחר לצטט מחוות הדעת שהוגשה בתיק שהתנהל בבית הדין הארצי אינן רלוונטיות, בשים לב לקביעות הברורות של המומחה מטעם בית הדין, אשר הפנה למסמכים רפואיים שונים המבססים את קביעתו.

קביעותיו של המומחה, הן בחוות הדעת והן בתשובותיו לשאלות ההבהרה הקביעות היו חד משמעיות ומבוססות על מכלול החומר הרפואי שעמד בפניו ולכן אין כל הצדקה למינוי מומחה נוסף.