פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו תביעה להורות לנתבע לשקול שוב החלטתו, שלא לאשר לתובע שיקום מקצועי.

עיקרי העובדות וההליך המשפטי

1. התובע, יליד 1988, סובל מהפרעות קשב וריכוז ונקבעה לו עקב כך נכות של 20%.

    

2. התובע השלים בגרות מלאה לאחר שלמד בבית ספר תיכון פרטי, המיועד לתלמידים הסובלים מלקויות למידה שונות, לרבות הפרעות קשב וריכוז. לאחר מכן שירת התובע שירות צבאי כלוחם בסיירת צנחנים. לאחר השחרור מן השירות הצבאי עבד כמאבטח ברשות שדות התעופה, בעבודות ביטחון בחו"ל ובחברה לקייטרינג.

    

3. בתקופה נשוא התביעה היה התובע סטודנט לחינוך מיוחד ולקויות למידה במכללת תל חי, ולא עבד.

    

4. התובע פנה לנתבע בבקשה לאשר לו שיקום מקצועי במהלך לימודיו, ותביעתו נדחתה במכתב פקידת השיקום מיום 29.10.15 (נספח 1 לתצהיר התובע, להלן: "מכתב פקידת השיקום"), מהטעם שלשיטת הנתבע התובע אינו עומד בתנאי הקבוע בסעיף 203 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי") לפיו "עקב הליקוי התובע אינו מסוגל לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת", ואין מניעה כי יעסוק בעבודות בהן עסק בעבר.

    

5. החלטה זו היא נשוא התביעה שלפנינו.