ר' נ' המוסד לביטוח לאומי

התובע הגיש תביעה להכיר בתסמונת הסינוס ברדיקרדיה כ"פגיעה בעבודה" כמיקרוטראומה או מחלת מקצוע.

התובע יליד 1961, עבד בחברת החשמל, בתחנות הכוח "אשכול" ו"רוטנברג" בין השנים 1990 עד 2013 בתפקיד עוזר תורן ותורן משנה.

תחנת הכוח "אשכול" באשדוד –6.5.90 עד 31.7.98

התובע החל לעבוד בתחנת הכוח "אשכול" באשדוד ב-6.5.90 (להלן – "אשכול"). בששת החודשים הראשונים התובע עבר קורס תאוריה של עוזר תורן בזכרון יעקב. בחצי שנה לאחר מכן למד לימודים מעשיים באשכול.

הנתונים שיובאו להלן הם רק אלו שמתבססים על גרסת התובע כפי שנתמכה בתצהיר מר יהודה בן חמו ובעדותו, אשר עבד עם התובע בתקופה הרלוונטית (להלן – בן חמו). עובדות שנטענו בתצהיר התובע ועדותו ולא נתמכו בעדות או מסמך, לא נכללו בהחלטה זו.

העבודה באשכול התבצעה במשמרות: בוקר 7:00 – 15:00; ערב 15:00 – 23:00; לילה 23:00 – 7:00. התובע עבד במחזוריות שני בקרים, שני ערבים, שלושה לילות, יומיים חופש (סעיפים 4 – 5 לתצהיר התובע, סעיף 5 לתצהיר בן חמו).

תהליך יצור החשמל בכל אחת מהיחידות בתחנה א' באשכול כלל הזרמת מים בצרוף חומרים כימיים כמו הידרזין, באמצעות משאבה לדוד. בדוד, המים הופכים לקיטור בעזרת מזוט. המזוט נשרף באזור שנקרא מדלקה. הקיטור מוזרם לטורבינה שמסתובבת ואחר כך הקיטור יוצא מהטורבינה מעובה למים וחוזר חלילה למחזור ייצור חדש כנוזל (סעיפים 7 – 8 לתצהיר בן חמו).

תפקיד התובע כעוזר תורן היה כרוך בביקורת על כל יחידה לייצור חשמל שבתחנה א'. בכל משמרת נערכים שתי ביקורות שנמשכו 45 עד 50 דקות כל אחת והן כללו בדיקות כל המתקנים ביחידה (סעיף 6 לתצהיר התובע, סעיף 6 לתצהיר בן חמו).

לאחר כחמש שנות עבודה כעוזר תורן יצא התובע לקורס תורן משנה שהתקיים באשכול. תורן משנה אחראי על כל היחידה וגם על העוזר תורן ויחד היו יוצאים לשטח לביקורות. התורן עבד כתורן משנה באשכול במשך שלוש שנים.

החומרים אליהם נחשף התובע באמצעות נשימה במהלך עבודתו באשכול:

מזוט – במהלך הביקורת במדלקות, שם היה נשרף הדלק מסוג מזוט, נחשף התובע לתוצרי השריפה מסוג גזים ועשן; כאשר היו שינוייים בעומס החשמל, ופעם בשבועיים היה התובע בתפקידו כעוזר תורן מוציא חלק מהמדלקות, מנקה אותם במשך כשעתיים וזאת ללא אמצעי מיגון (סעיף 7 לתצהיר התובע, סעיפים 7 – 8 לתצהיר בן חמו; עמ' 34 שורות 19 – 30).