ב"ל 22097-01-15 שטרית נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 19.10.14 אשר דחתה את ערר המערער וקבעה כי לא חלה החמרה במצבו (להלן: "הוועדה").

רקע עובדתי

2.המערער הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום תגמול נכות בגין פגיעה מיום 12.9.11, אשר הוכרה כתאונת עבודה (להלן: "התאונה").

3.ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 10.5.12 קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 10% החל מיום 13.12.11 בהתאם לסעיף ליקוי 35 (1) (ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956 (להלן: "התקנות").

4.על החלטת הוועדה מדרג ראשון הגיש המערער ערר לוועדה רפואית לעררים.

5.ועדה רפואית לעררים אשר התכנסה לדון בעררו של המערער ביום 22.7.12, דחתה את הערר לעניין גובה הנכות הצמיתה שנקבעה למערער וקבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 10% (10% נכות לפי סעיף ליקוי 35 (1) (ב) לתקנות ו- 0% נכות לפי סעיף ליקוי 29 (6) (I) לתקנות). כמו כן, הוועדה לעררים הוסיפה וקבעה למערער נכות זמנית בשיעור 30% לתקופה שמיום 13.12.11 ועד ליום 1.3.12.

6.במהלך שנת 2014 הגיש המערער תביעה להחמרת מצב בהתאם לתקנה 36 לתקנות.

7.ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה לדון בעניינו של המערער קבעה כי לא חלה החמרה במצבו.

8.על החלטת הוועדה הרפואית מהדרג הראשון הגיש המערער ערר לוועדה רפואית לעררים.

9.הוועדה הרפואית לעררים אשר התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 19.10.14 דחתה את הערר וקבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער.

על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.

טענות הצדדים

10.עיקר טענות המערער-

א.הוועדה לא ביצעה למערער בדיקה נוירולוגית קלינית. המערער לא נבדק בקשר לתלונותיו בדבר תחושה ירודה בירך ימין אלא רק נשאל על ידי הנוירולוגית היכן הוא מרגיש תחושה ירודה.

המערער ציין בפני המומחית הנוירולוגית שישבה בוועדה כי הוא סובל מתחושה ירודה באיזור הירך הימנית ולא בכל רגל ימין ובטעות נרשם בפרוטוקול כי המערער התלונן "על הפרעה תחושתית ברגל ימין בצורת גרב ארוכה עד המפשעה".

ב.בשים לב לכך כי אין בפרק הבדיקה ממצאים של בדיקה קלינית נוירולוגית (אלא בדיקה קלינית אורטופדית בלבד), הרי שאין הסבר לקביעת הוועדה שהממצאים ב- EMG לא נתמכים בבדיקה הקלינית.