ב"ל 21644-05-13 אתי בכר נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובעת הגישה תביעה כנגד החלטת הנתבע הדוחה תביעתה (שהוגשה לבטל"א ביום 12/02/13) להכיר בת.ד. שארעה לה ביום 04/02/13 כפ"ע עפ"י סעיפים 80(1) ו- 81(א) לחוק הביטוח הלאומי, משלא נפגעה תוך כדי נסיעה ממעונה לעבודתה, אלא בעת ליווי בתה לביה"ס ובהפסקה של ממש.

טוענת התובעת כי ביום 04/02/13 בשעה 08:05 ברחוב ירושלים 16 בלוד, לאחר שהורידה את הבת שלה בביה"ס, המשיכה בדרכה לעבודה ולאחר שעצרה לילד (ע"מ שיחצה הכביש במעבר החציה), חשה לפתע חבטה עצומה מאחור והרכב שלה עף כ-2 מ' קדימה. התובעת עצרה, ראתה שהילד לא נפגע, נהג הטרנזיט שפגע כעס עליה והמשיך לנסוע ולא הצליחה לרשום את פרטיו.

עדים לאירוע לא נתנו פרטים מזהים. התובעת סובלת מהחמרת כאבים (שהיו לה) באזור הצואר והגב.

התובעת היתה אמורה להתחיל עבודתה (עובדת שעתית, בהיקף משרה 28%) ברמלה, בשעה 09:00.

2.בהגנתו עתר הנתבע לדחיית התביעה, מששהיית התובעת, המתגוררת ברמלה, עם בתה (ילידת 12/96, אותה ליוותה לחטיבת ביניים) בלוד – לא היתה למטרה הכרוכה במילוי חובותיה למעסיקתה, משהפגיעה לא ארעה בדרכה ממעונה לעבודתה.

3.הנתבע הגיש הודעת התובעת לחוקר הנתבע (נ/1, מיום 07/03/13).

התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית.

ביום 07/09/14 נשמעה בפנינו עדות התובעת.

בתום הדיון סיכמו ב"כ הצדדים טענותיהם.

4.העובדות שבבסיס ההליך:

א.התובעת מקבלת קצבת נכות כללית (ושר"מ בשיעור 50%).

בדיון הקדם טענה ב"כ התובעת כי התובעת מתניידת בכיסא גלגלים (לדיון בפנינו התהלכה).

ב.התובעת מתגוררת ברמלה, ברחוב האתרוג 5 ומועסקת ברמלה, רחוב אברהם הלל 6, 3 ימים בשבוע (א,ב,ד) בד"כ בין השעות 09:00-13:00.