ב"ל 21489-08-14

1.זהו ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים מיום 29.6.14 (להלן: "הוועדה") אשר דנה בעניין הפעלת תקנה 36 בקשר לירידה בשמיעה וטנטון תמידי.

רקע

2.המערער הוכר על ידי המשיב כנפגע מתאונת עבודה בשל עבודה בחשיפה לרעש, ונקבעה לו דרגת נכות צמיתה של 10% בגין ירידה בשמיעה וטנטון תמידי.

3.המערער הגיש בקשה להיבדק מחדש בשל החמרת מצב, וביום 26.6.14 הופיע בפני ועדה רפואית מדרג ראשון, אשר קבעה כי אין החמרה במצבו. על החלטה זו הגיש המערער ערר, וביום 26.6.14 הופיע בפני ועדת העררים, שם הציג המערער שלושה מסמכים: בדיקת שמיעה שנערכה במכון הדים מיום 4.4.13, בדיקה שנערכה ביום 14.4.13 על ידי ד"ר ורד ישראל בוועדה רפואית לצורך פטור ממס הכנסה, וחוות דעת של מומחה א.א.ג מיום 9.2.14 שנערכה לצורך הפטור האמור ואשר קבעה דרגת נכות של 20% בגין ירידה בשמיעה.

4.ועדת העררים עיינה במסמכים שהציג המערער, והחליטה לדחות את הערר בנימוק כי לא חלה החמרה במצבו. על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.

טענות הצדדים בתמצית

5.טוען המערער כי הוועדה לא התייחסה במנומק למסמכים הרפואיים שהוצגו בפניה ואשר מעידים על כך כי חלה החמרה במצבו של המערער, וכן כי הוועדה קיבלה את החלטתה בהסתמך על בדיקת BERA שנערכה למערער ביום 27.10.13, שהינה בדיקת עזר בלבד.

6.מנגד, טוען המשיב כי קביעתה של הוועדה לא התבססה על בדיקת BERA אלא על בדיקת שמיעה שנערכה למערער ביום 5.6.13 שהיא מאוחרת יותר לבדיקת השמיעה שהציג המערער ותומכת בתוצאות בדיקת ה- BERA. עוד טוען המשיב כי הוועדה נימקה בצורה בהירה מדוע אינה מסתמכת על המסמכים הרפואיים שהוכנו במסגרת הדיון בוועדה לפטור ממס הכנסה.

דיון והכרעה