ב"ל
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
21467-08-14
15/03/2015
|
בפני הנשיאה:
ורד שפר
|
| - נגד - |
התובע:
ד' ט'
עו"ד אלי מלול
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד עדי עינב-גולן
|
| החלטה |
1.ביום 24.03.14 התובע עבר צנתור שבמהלכו אובחן כמי שלקה באוטם שריר הלב (להלן: "האוטם"). התובע פנה לנתבע וביקש להכיר באוטם כתאונת עבודה ולשלם לו דמי פגיעה.
תביעתו של התובע נדחתה, מנימוקי הנתבע שהובאו במסגרת החלטת פקיד התביעות, לפיהם לא הוכח קיום אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו, וכן משום שלגישת הנתבע האוטם נבע ממחלה טבעית.
לשלמות התמונה יצוין, שבפתח דיון ההוכחות שקוים במעמד הצדדים (כפי שנעמוד עליו בהמשך), ב"כ התובע הבהיר את טענת התובע, לפיה האוטם מיוחס למאמץ חריג שביצע התובע במהלך עבודתו, להבדיל מטענה בדבר אירוע חריג בשגרת העבודה.
מכאן התביעה שבפנינו.
2.מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית, ובדיון שהתקיים בפנינו נחקר על תצהירו, ושני הצדדים סיכמו את טענותיהם שנרשמו בפרוטוקול.
לטענת ב"כ התובע, יש לקבוע כי הגורם לאוטם היה המאמץ החריג שביצע במהלך עבודתו עת הרים ואחז בקרטון באורך 1.20 מטר והשוקל כ – 20 ק"ג. במהלך הרמת הקרטון, התובע נתקל באדם שחסם את דרכו ומנע ממנו לצאת דבר שאילץ אותו להחזיק את הקרטון מספר דקות. מדובר בתובע נמוך קומה עם ידיים קצרות, כך שהקרטון היווה עבורו מאמץ חריג.
כמו כן נטען, שיש בסמיכות הזמנים בין האירוע לנטען לבין קרות האוטם כדי להוות ראשית ראיה.
ב"כ התובע ביקש למנות מומחה רפואי אשר יתבקש לדון בשאלת הקשר הסיבתי בין האוטם ממנו סובל התובע לבין האירוע בעבודה.
ב"כ הנתבע, לעומת זאת, במסגרת סיכומיה, ביקשה לדחות את התביעה תוך שהפנתה לסתירות שעלו בין גרסת התובע שהובאה בפני בית הדין לבין הדברים שנמסרו בהודעתו לחוקר המל"ל והחומר הרפואי שהוצג.
דיון והכרעה
3.סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי {נוסח משולב}, התשנ"ה-1995, הדן בפגיעות בעבודה מגדיר תאונת עבודה כך:
"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".