ב"ל 21174-08-14 ס' א' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובעת הגישה ביום 6.2.14 תביעה לנתבעת לגמלת הבטחת הכנסה. במכתבה מיום 6.4.14 כתבה לנתבע שהיא גרושה ללא מקור הכנסה. ביום 12.6.14 הודיעה פקידת התביעות לתובעת שהבקשה לגמלת הבטחת הכנסה נדחית, מאחר שעל פי ממצאי הנתבע התובעת מתגוררת באותו שטח עם בעלה, ומנהלת אורח חיים של משפחה מורחבת מזה 20 שנה ללא כל שינוי מהותי המוכיח נפרדות.

לאור דחיית התביעה על ידי הנתבע הוגשה תובענה זו.

2.התובעת העידה שהיא גרושה ממר פייסל אלזיאדנה 22 שנים ומתגוררת בבית 51 בשכונה 5 ברהט יחד עם אמו של גרושה. התובעת אישרה שהתגוררה באותו נכס בו היא מתגוררת כיום גם לפני גירושים, בנכס ששייך להורים של מר פייסל אלזיאדנה. התובעת אישרה שמר אלזיאדנה גר בשכונה 5 בבית 50 הסמוך לבית בו היא מתגוררת, לטענתה הוא מתגורר בבית 50 מאז שהוא נישא לאישה אחרת. התובעת אישרה שמר אלזיאדנה התגרש ממנה כדי שיוכל להינשא לאישה נוספת.

3.בהודעתה לחוקר מטעם הנתבע השיבה שהיא לא יודעת מדוע הם התגרשו, כשנשאלה על כך בחקירתה הנגדית: "אני לא יודעת בדיוק למה התגרשתי אבל מאז שהוא גירש אותי הוא הלך והתחתן, כנראה שזו הסיבה העיקרית. לא היה בינינו סכסוך" (עמ' 5, ש' 21-22 לפרוטוקול). בחקירתה, אישרה התובעת שפסק הדין לגירושים ניתן ביום 19.11.92 ועשרה ימים לאחר מכן מר פייסל אלזיאדנה נישא לאישה אחרת. התובעת אישרה שלא קיבלה מזונות עבור ילדיה במשך כל השנים וכן אישרה שבהסכם הגירושים לא קיבלה מזונות ולא קיבלה רכוש (עמ' 6, ש' 23).

4.בדיון ההוכחות הגישה ב"כ הנתבע העתק מהסכם הרכישה (נ/8) של מגרש מספר 50 בו מתגורר מר פייסל אלזיאדנה. על פי הסכם הרכישה שנחתם ביום 19.11.91 רכשו התובעת ומר פייסל אלזיאדנה את המגרש במשותף ועל פי ההסכם התחייבו לבנות את הבית על המגרש עד ליום 19.11.94. היתר הבניה של המגרש ניתן ביום 6.6.2002 (נ/12) והודעות מרשות המיסים של העברת המגרש מהתובעת למר פייסל אלזיאדנה הם משנת 2011 (נ/11).

5.התובעת העידה שהיא לא רואה בכלל את מר אלזיאדנה למרות העובדה שהוא גר בבית שצמוד לה. כשנשאלה האם הוא מגיע לבקר את אמו, השיבה שכשהוא מגיע לבקר את אמו (בבית בו היא מתגוררת יחד איתה) היא, התובעת, עולה לקומה השניה ויושבת עם ילדיה. התובעת אישרה שמר אלזיאדנה שילם מים וחשמל עבור הבית בו היא מתגוררת, לטענתה אמו העבירה לו את התשלום והוא שילם בפועל.

6.בתה של התובעת ושל מר אלזיאדנה העידה שהיא מתגוררת עם אמה בבית 51 ואביה מתגורר בבית 50. לטענתה אביה נתן לה מגיל 12, רק כ- 20 ₪ בחודש. לטענתה את החשמל בבית בו היא מתגוררת עם אמה, סבתה (אמו של אביה) משלמת מכספי הביטוח הלאומי.

7.מר פייסל אלזיאדנה זומן לעדות על ידי הנתבע, כשנשאל מדוע התגרש מהתובעת השיב "לא הסתדרנו, אסור להתגרש?" (עמ' 25, ש' 12 לפרוטוקול). כשנשאל האם יכול להיות שהתגרש רק כדי לשאת עוד אישה השיב שלא, לדבריו עניין הגירושים התחיל לפני ומדובר על תקופה של לפני 24 שנים והוא לא זוכר. כשנשאל אודות המגרש בו הוא מתגורר אותו רכש יחד עם התובעת לפני הגירושים, השיב שצירף את התובעת למגרש ולבנייה כדי שיוכל לקבל משכנתא, ואישר שמגרש זה צמוד לבית בו מתגוררת התובעת יחד עם אמו. לטענתו בתקופת הבנייה החלו לדבר על גירושים והוא הציע לתובעת לעבור לבית החדש עם הילדים והוא יישאר בבית הישן או לחילופין שהוא יעבור לבית החדש והוא יישאר בבית הישן (עמ' 13, ש' 20-22) כן העיד שנתן לילדיו סכומים גבוהים יותר מ-20 ₪ בחודש (עמ' 14, ש' 8 לפרוטוקול) זאת לעומת עדות בתה של התובעת. כשנשאל אודות העברת הבית מס' 50 מהתובעת אליו רק בשנת 2011 הסביר שעשה זאת משיקולי משכנתא (עמ' 15, ש' 4-6).

8.התובעת ביקשה לזמן לעדות את החוקר מטעם הנתבע, החוקר נשאל מדוע לא גבה עדות מאמה של התובעת והסביר שלא מצא לנכון לעשות זאת והסתפק בגביית עדות מהתובעת וממר אלזיאדנה ומצילום הבית, את הממצאים העביר לפקידת התביעות.