פסק דין 20910-03-14

1.התובע הגיש תביעה להכיר באירוע מיום 19.9.2012 כפגיעה בעבודה.

2.התובע עובד בחברת "מר-טר", חברה קבלנית לעבודות ימיות ופיתוח, כטכנאי ציוד כבד.

3.בתאריך 19.9.2012 התובע ביצע תיקון בכלי מכאני, ולקראת סוף היום הרים סטרטר, השוקל כ-20 ק"ג. התובע התכופף וביקש להניח אותו במקום בו תכנן להרכיב את הסטרטר, אך חש כאב חד בגב עם מתיחה של הכאב לרגל ימין. הסטרטר נפל והתובע לא המשיך לעבוד באותו יום.

התובע קיווה כי הכאבים יחלפו אך הם הלכו והתגברו, הן בגב והן ברגל ימין, אשר התובע לא יכול היה לדרוך עליה.

התובע קבע תור למחרת אצל אורתופד, וכאשר הגיע אליו, הופנה לחדר מיון.

4.התובע טען בתצהירו כי האורתופד אשר בדק אותו, לא שאל מה גרם למצב, ובחדר מיון הרופא המטפל שוחח עם האורתופד. התובע לא ידע שמה שקרה לו היתה פגיעה בעבודה, ולכן לא פנה להגיש תביעה במוסד לביטוח לאומי.

5.לאחר עיון בראיות אשר הביאו הצדדים, נחה דעתנו כי התובע לא השכיל להוכיח כי אירעה לו פגיעה בעבודה.

ברישום הרפואי הראשון של ד"ר יעקב אודסקי מיום 20.9.2012 (יום למחרת האירוע), מופיע כי התובע התלונן על כאבים ברגל ימין לכל האורך, מ- 13.9.2012 ומלפני יומיים לא שולט על כף רגל ימין (נ/5).

ברישום הרפואי השני, הלקוח מאותו יום מחדר המיון של בית החולים ברזילי, נרשם "בן 59, חמישה ימים כאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל ימין" (נ/3).

שני המסמכים הרפואיים האלה סותרים את גרסת התובע, לפיה, קרה לו אירוע בעבודה ביום 19.9.2012. כאמור, לפי הרישום הרפואי של ד"ר אודסקי, הכאבים החלו ב- 13.9.2012 ולפי הרישום בחדר המיון, הכאבים החלו ב- 15.9.2012. כך או כך, אין במסמכים הרפואיים תמיכה לגרסת התובע.

6.המסמך הרפואי הראשון, בו מוזכרת הפגיעה בעבודה, הינו של ד"ר רוסטם מיום 27.2.2013 – כחמישה חודשים לאחר הפגיעה, שם נרשם כי הכאבים בגב התחתון החלו מאז שהרים משקל כבד בעת עבודתו, בחודש ספטמבר 2012, ללא ציון של מועד מסוים.

על כך נוסיף כי התעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה, הוצאה רק ב- 26.5.2013, כתשעה חודשים לאחר הפגיעה.

על כן, אין לתת משקל לאמור בתעודות אלו אשר הוצאו זמן כה רב לאחר הפגיעה.