ב"ל 20276-11-12.04 נובמבר 2014

לפנינו בקשה מטעם התובע למנות מומחה רפואי נוסף בתיק הנדון, בו הגיש התובע תביעה להכיר בחבלה בזרוע שמאל וכאב בגב התחתון בהם לקה כפגיעה בעבודה.

ההליכים בתיק עד כה

בדיון מיום 7.11.13 קבענו את התשתית העובדתית בתיק ומינינו את ד"ר גיא מורג לשמש מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן- "המומחה") על מנת שיחווה את דעתו אודות המחלה ממנה סובל התובע ואודות הקשר הסיבתי בינה ובין עבודתו של התובע.

יצוין כי עם מינויו של ד"ר מורג למומחה מטעם בית הדין, לא העלה מי מהצדדים טענות לגבי מינויו או לגבי מומחיותו והבקשה שלפנינו הוגשה רק לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה.

ביום 29.12.13 התקבלה חוות דעתו של ד"ר מורג בעקבות החלטת בית הדין מיום 7.11.13, בה נקבע כי אין קשר סיבתי בין האירוע מיום 25.3.11 (להלן- "האירוע") בו נחבל התובע לבין ליקויו בעמוד השדרה המותני. (להלן- "חוות הדעת הראשונה").

ביום 14.1.14 התקבלה בקשה מטעם התובע להעביר למומחה שאלות הבהרה ובהחלטת בית הדין מיום 17.2.14 הועברו למומחה כל שאלות ההבהרה.

המומחה השיב לשאלות הבהרה בתשובותיו מיום 1.4.14 (להלן- "חוות הדעת השנייה").

לפיכך, בתאריך 11.5.14 ניתן צו לסיכומים והצדדים הגישו סיכומיהם.

אולם- בבואנו לכתוב את פסק הדין בתיק, ולאחר עיון בחוות הדעת מטעם המומחה, מצא בית הדין כי חוות הדעת אינן חד משמעיות, שכן מחד קבע המומחה בחוות הדעת הראשונה כי אין קשר סיבתי בין החבלה לליקויים (כאשר צוין בשאלה שהופנתה אליו כי גם החמרת מצב הליקוי משמעה קשר סיבתי בין השניים) בעוד שמאידך, בחוות הדעת השנייה קבע המומחה כי ייתכן ונגרמה החמרה בכאבי הגב התחתון מהם סובל התובע בגין האירוע.