פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

לפניי בקשת התובע להתיר לו לשלוח פעם נוספת שאלות הבהרה למומחה.

לאחר ששקלתי את הבקשה, החלטתי להיעתר לה, אגב חיובו של התובע בהוצאותיו של הנתבע, והכל כמפורט להלן:

1. ביום 25.01.17 התקבלה חוות דעתו המתוקנת של המומחה ובעקבותיה שלח התובע שאלות הבהרה ביום 20.02.17. תשובותיו של המומחה לשאלות אלה התקבלו ביום 03.07.17.

2. ביום 24.09.17 הגיש התובע בקשה למתן אורכה להגשת סיכומיו בנימוק של עומס משרדי במשרד בא כוחו (להלן – "הבקשה הראשונה"). ביה"ד נעתר לבקשה.

3. ביום 26.10.17 שב התובע והגיש בקשה למתן אורכה להגשת סיכומיו בנימוק של עומס משרדי במשרד בא כוחו (להלן – "הבקשה השנייה") וביה"ד שב ונעתר גם לבקשה זו.

4. ביום 23.11.17 הגיש התובע בקשה נוספת, שלישית במספר, למתן אורכה להגשת סיכומיו בנימוק של עומס משרדי במשרד בא כוחו (להלן – "הבקשה השלישית"). אף לבקשה זו נעתר ביה"ד.

5. ביום 25.12.17 הוגשה בקשה נוספת מטעם התובע, רביעית במספר, למתן אורכה להגשת סיכומיו באותו נימוק ממש (להלן – "הבקשה הרביעית"), ובדומה לשלוש הבקשות הקודמות, גם בקשה זו נענתה בחיוב.

6. והנה ביום 24.01.18, ללא כל הנמקה של ממש, הגיש התובע את בקשתו, מושא החלטתי זו, בה טען באופן לאקוני, כי לאחר עיון נוסף בחוות הדעת של המומחה, ובשלב עריכת הסיכומים, כטענתו, עלתה נקודה הדורשת בירור נוסף, וביקש לשוב ולשלוח סבב שאלות נוסף למומחה. התובע לא מצא לנכון להתייחס ל-4 הבקשות הקודמות שהוגשו למתן אורכה אך הפנה להלכה, לפיה שאלות הבהרה הנן תחליף לחקירה נגדית של המומחה ועל כן, יש להתירן. כמו כן, לא מצא לנכון להתייחס לעובדה שכבר שלח שאלות הבהרה בעבר, ואלה נענו ע"י המומחה.

7. הנתבע התנגד לבקשה, תוך שהוא מפרט את השתלשלות העניינים בתיק ולגופו של עניין, טען כי:

   ביחס לשאלה 1 – המושג "סמיכות זמנים" בהקשר של אירוע לבבי הוגדר כ- 72 שעות לכל היותר, בעוד במקרה שלפנינו מדובר על 5 ימים;

   ביחס לשאלה 2 – מדובר בשאלה שמשמעה העברת נטל ההוכחה לנתבע לשלול קשר סיבתי;