ב"ל 18781-09-11 י' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפני תביעתה של גב' י' ש' (להלן: "התובעת") כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן הנתבע) לזמנה לבדיקה חוזרת של מצבה הבריאותי על פי תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התש"ז-1956 (להלן: "תקנה 37" ו"התקנות" בהתאמה)

2.העובדות הנחוצות לעניננו:

א.התובעת נפגעה בתאונת עבודה ביום 28.08.2006, נחבלה בראשה, הפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה, לתובעת הוכרה נכות זמנית עד ליום 31.12.2008 בשל שלוש פגימות שהוכרו על ידי הנתבע.

ב.ביום 16.12.2008 נקבע על ידי ועדה רפואית כי נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור 44% :

30% בתחום הנוירולוגי – בגין פגיעה בעצב הטריגמינוס מצד שמאל.

10% בתחום הפה והלסת בגין פגיעה בשריר הטמפורליס.

10% בתחום הנפשי, בגין תגובה הסתגלותית עם רכיב פוסט-טראומטי. (פרוטוקול הועדה וחוות הדעת נספחים ב –ד' לכתב התביעה)

ג.ביום 22.12.2008 (כשבוע לאחר מתן החלטת הוועדה הרפואית), רשם רופא המוסד דר' סטצקביץ טופס "בדיקת תקינות וסבירות החלטת וועדה רפואית" (להלן: "בדיקת תקינות") בסעיף 9 לטופס לשאלה המפורטת "האם יש ליזום דיון מחדש לפי תקנה 37 (אם כן – מתי?) נכתב בכתב יד "בעוד שנתיים". נ/1

ד.בחלוף שנתיים וחצי, הנתבע הודיע לתובעת במכתב מיום 15.05.2011 כי בדעתו לזמן אותה לוועדה רפואית לצורך בדיקתה מחדש. במסמך שצורף להודעה "בקשת רופא המוסד" הנימוק במכתב הוא: "לא היתה במעקב וטיפול לאחר הוועדה האחרונה". (נספח א' לכתב התביעה)

ה.דר' הראל סטצקביץ רופא המוסד, אורטופד בהכשרתו, הוא שהחליט על זימונה של התובעת לדיון מחודש בפני הוועדה על פי תקנה 37.

בטרם נשלח המכתב, דר' סטצקביץ קיבל לידיו מסמכים רפואיים עדכניים (לשנת 2011 א.א) בנוגע לנתבעת (פרוטוקול ע' 10 ש' 32-33)

ו.התובעת התנגדה לזימונה לוועדה, ולאור דרישתה לקבל נימוק לזימונה לוועדה נשלחה שאלה אל רופא המוסד השאלה: "מצ"ב הפרטים, האם יש מקום לתקנה 37?" דר' סטצקביץ השיב ביום 28.06.2011