א' נ' המוסד לבטוח לאומי

1.מבוא ופירוט ההליכים בתיק – לפנינו תביעתה של התובעת, הגב' מ.א. (להלן: "התובעת"), ואשר הוגשה כנגד החלטתו מיום 30.12.2015 של הנתבע, המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"). בהחלטה זו דחה הנתבע את תביעתה של התובעת לתשלום דמי פגיעה בהתייחס לאירוע שקרה לטענתה ביום 3.9.2015, במהלכו היא נחבלה בברך שמאל (להלן: "האירוע"). במהלך האירוע שבנדון, התובעת – העובדת מזה כ-30 שנים כחשבת שכר בעיריית עפולה, יצאה ביום 3.8.2015 מעבודתה לכיוון החניה שבו חנה רכבהּ, מעדה ונחבלה בברך.

2.בדיון שנערך בפני בית הדין ביום 12.9.2016, הסכימו הצדדים כי למעשה אין מחלוקת עובדתית של ממש ביניהם. עוד הוסכם, כי הנתבע יגיש לתיק בית הדין את חקירתה של התובעת בפני חוקר מטעם הנתבע וכפי שזו נגבתה ביום 23.12.2015 (החקירה צורפה לכתב התביעה על ידי התובעת עצמה), וזו תהווה בגדר תצהיר העדות הראשית של התובעת. בנוסף, התובעת אף נחקרה בחקירה נגדית קצרה על ידי באת-כוח הנתבע.

3.טענות הצדדים – התובעת טוענת כי יש להכיר באירוע כתאונת עבודה, היות שהיא אכן היתה, וכפי שהיא ציינה בהודעה לחוקר מטעם הנתבע, בדרכה להלוויה. דא עקא, שבהיותה בחניה שבה היא חונה כל יום, היא נפלה ונחבלה בברך. כלומר, התובעת למעשה טוענת כי היא טרם התחילה במימוש הכוונה לצאת להלוויה (ראו עמ' 1 לפרוטוקול הדיון ביום 12.9.2016, שורה 14, עד עמ' 2, שורה 2). יותר מאוחר נדון בשינוי החזית שביצעה התובעת בסיכומיה לעניין עובדה זו. מכל מקום, התובעת ממשיכה וטוענת, כי לאחר הנפילה היא נסעה לביתה (אין חולק על עובדה זו).

4.מנגד, הנתבע טוען כי דין התביעה להידחות, היות שהתאונה אירעה תוך כדי הליכתה/נסיעתה של התובעת ממקום עבודתה להלוויה של קרוב משפחה שנפטר, ולא בדרך מהעבודה למעונהּ, כנדרש לפי סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 [נוסח משולב] (להלן: "חוק הביטוח הלאומי", או "החוק").

5.התשתית הנורמטיבית – תאונת עבודה בדרך-כלל מתרחשת תוך כדי עבודתו של מבוטח ועקב עבודתו, אצל המעביד, וראו ביחס לכך את הוראת סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. עם זאת, בסעיף 80 לחוק, הרחיב המחוקק את המושג "תאונת עבודה", גם לגבי תאונות שאינן קורות תוך כדי העבודה, אך הן מתרחשות בזיקה לעבודה, כגון תאונות בדרך לעבודה וממנה. נפנה בעניין זה לסעיף 80 לחוק, אשר מציין כדלקמן:

"רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –

(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו ...

(3) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה; ..."

6.סעיף 81 לחוק מתייחס לתאונות שמתרחשות "בדרך" ובהתאם לפסקאות שונות של סעיף 80 לחוק, וקובע כללים בעניין הפסקות בדרך וסטיות ממנה, וזו לשונו:

"(א) תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80 אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטייה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לעניין פסקה (1) האמורה, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות."