אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ב.א נ' המוסד לביטוח לאומי

ב.א נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 25/01/2018 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
18223-01-16
19/12/2017
בפני השופט:
תומר סילורה

- נגד -
תובע:
ב.א.
עו"ד אורלי שפי
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רועי הררי
פסק דין
 

 

  1. 1.לפנינו תביעת התובע, שלקה ביום 2.12.13 באירוע מוחי (להלן: "האירוע המוחי"), להכרה בשיחת טלפון שניהל במסגרת עבודתו באותו היום עם מר עופר דהן, מנהל משרד חקירות המספק לתובע עבודה (להלן: "שיחת הטלפון" ו"מר דהן" בהתאמה), כאירוע חריג אשר גרם למצבו הרפואי ואירע במסגרת תאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק")

  2. 2.בתאריך 14.6.2015 נשלחה לתובע הודעה מטעם הנתבע, בזו הלשון:

    "עפ"י המסמכים שבידינו לא הוכח קיום אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב העבודה ואשר הביא לאירוע המוחי שהתפתח בתאריך 02/12/2013.

    האירוע המוחי התפתח כתוצאה ממחלה טבעית.

    השפעת העבודה, אפילו אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

    לפיכך, לא ניתן לראות במקרה זה תאונת עבודה".

     

  3. 3.ביום 15.5.2017 התקיים דיון הוכחות בתיק והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

  4.  

  5. 4.בהחלטה מיום 17.9.2017 קבענו כי שוכנענו שהתובע הרים את הנטל המוטל עליו והוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודה.

  6. 5.לפיכך, בית הדין מינה מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין מצבו הרפואי של התובע בסמוך לאחר האירוע החריג, על פי העובדות הבאות:

  7. א.התובע, יליד 1967, עובד כחוקר פרטי עצמאי.

  8. ב.ביום 2.12.13 חווה התובע אירוע חריג בעבודתו.

  9. ג.האירוע החריג אירע במהלך שיחת טלפון של התובע עם מר דהן, אחראי מטעם חברת חקירות המעבירה לתובע עבודה, במהלכה התברר לתובע כי לא יקבל שכר עבודה עבור 2 ימי עבודה שביצע בסוף השבוע שקדם למועד השיחה.

  10. ד.במהלך השיחה התובע התרגז מאוד והתפתח ויכוח קשה בין הצדדים שגלש לצעקות ומריבה.

  11. ה.בסביבות השעה 12:00-13:00 רצה התובע לצאת מהרכב ולא הרגיש יד ורגל, ניסה ללכת ונפל. התובע התקשר למר דהן וסיפר לו כי ידו ורגלו רדומים וכי אינו מצליח ללכת. התובע חשב שהמצב יחלוף, אך לאחר מספר שעות ומשהמצב לא השתנה, ביקש ממר דהן כי יזמין חוקר אחר שיחליף אותו וימשיך במעקב במקומו. בסביבות השעה 16:30 הגיע מר דרור יצהרי להחליף את התובע.

  12. ו.התובע פנה למוקד קופת חולים מכבי ברחוב יגאל אלון בתל אביב, פונה למיון בית החולים איכילוב באמבולנס ואושפז. התובע שוחרר למחרת, 3.12.13 עם המלצה לבדיקת MRI דחופה השל חשד לאירוע מוחי.

  13. ז.ביום 5.12.13 פנה התובע לבית החולים בלינסון. בדיקת CT שבוצעה לו הדגימה אוטם תת חריף בגבול פוטמן וקפסולה פנימית מימין. התובע אושפז ושוחרר ביום 11.12.13. התובע סובל מחולשה ברגל, הפרעות שינה וחרדה ונמצא במעקב רפואי בקופת החולים.

  14.  

  15.  

  16.  

  17. 6.בהתאם לאמור, מונה פרופ' אבינועם רכס כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין והתבקש להשיב על השאלות:

    א.האם יש קשר סיבתי בין האירוע החריג של התובע במקום העבודה לבין האוטם?

     

    ב.האם השפעת העבודה על מחלתו של התובע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?

     

    7.פרופ' רכס, בחוות דעתו מיום 28.9.2017, השיב לשאלות בית הדין כך:

     

    "קראתי את התיעוד הרפואי שנשלח אלי על ידי בית הדין וברצוני להשיב כלהלן: 

     

    התובע חווה, על פי החלטת בית הדין "ארוע חריג" בעבודתו בתאריך 2.12.2013 ותוך זמן

    קצר, עוד באותו הבוקר סבל מחולשת פלג גוף שמאל. בדיקה נוירולוגית בחדר המיון

    ב"איכילוב" העלתה חשד לאירוע מוחי. בדית CT ובדיקת CT angoi היו תקינים והתובע

    הופנה לבדיקת MRI. אבקש לציין כי לעיתים כאשר בדיקת ה- CT נעשית בסמוך מדי

    להופעת האוטם המוחי היא עלולה להחמיץ את האוטם המוחי.

     

    בתאריך 5.12.2.103 פנה לחדר המיון בבית החולים "בלינסון" שם בוצעה בדיקת CT  

    שהראתה אוטם מוחי טרי בגרעיני הבסיס והקופסית הפניימת מימין.

     

    א. לדעתי סמיכות הזמנים המובהקת בין האירוע החריג בעבודה למועד הופעת הסימנים

      הראשונים לאירוע המוחי יוצרת בין השניים קשר סיבתי בחזקת גורם ותוצאה.

      התשובה לשאלה זו היא לכן, לדעתי, חיובית.

     

    ב. התובע צעיר כבן 46 בעת מחלתו סבל מגורמי סיכון של יתר לחץ דם והיפרליפידמיה.

    נטל באותה העת את הטיפול התרופתי כנגד היפרליפידמיה באופן סדיר. לא נטל

    תרופות באופן סדיר כנגד יתר לחץ דם. יחד עם זאת אני סבור כי השפעת האירוע

    בעבודה גוברת על השפעת גורמי סיכון אלו. לולא האירוע החריג המחלה המוחית לא

    הייתה מופיעה באותו המועד או לא הייתה מופיעה כלל".

     

  18. 8.ב"כ התובע טענתה בסיכומיה, כי חוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין הינה ברורה וחד משמעית ולפיה קיים קשר סיבתי ישיר ומובהק בין האירוע החריג שאירע לתובע בעבודה ביום 2.12.2013 לבין האירוע המוחי בו לקה באותו יום. לפיכך התבקש בית הדין לקבל את תביעתו של התובע.

  19. 9.בסיכומי הנתבע נטען, כי התובע עצמו לא ראה באירוע "אירוע חריג" וזאת ניתן ללמוד הן מהאמור בהודעתו לחוקר המוסד והן מכך שלא סיפר לאיש מרופאיו על האירוע. לפי ההלכה המחייבת, לא ניתן להקנות לאירוע חריגות בדיעבד מקום בו התובע לא סבר בזמן אמת כי מדובר באירוע חריג. המומחה יצא מנקודת הנחה כי מדובר באירוע חריג ועל כן קבע קשר סיבתי והשפעה משמעותית, אולם חוות הדעת מבוססת על הנחה שגויה שכן התובע עצמו לא סבר בזמן אמת כי מדובר באירוע חריג.

  20. הכרעה

  21. 10.הלכה פסוקה היא כי:

    "אין המומחה-היועץ הרפואי בא במקום בית הדין לפסיקה. אך הפוסק הוא בית הדין וחוות-הדעת אינה באה אלא להדריך ולייעץ בתחום שאינו בידיעתו המקצועית של המשפטן, היינו בתחום ידיעתו המקצועית של הרופא. לפי שיטת המשפט בישראל חוות-דעת כזאת אף היא בבחינת ראיות ויש להתייחס אליה בהתאם לכך. השוני העיקרי שבין חוות-דעת רפואית מטעם מומחה-יועץ רפואי הפועל מטעם בית-הדין לבין חוות-הדעת של רופא המעיד מטעם צד להתדיינות, הוא במשקל אשר בית-הדין ייחס לחוות הדעת. אך טבעי הדבר שבית-הדין ייחס משקל מיוחד לחוות-דעת המוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים" (דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 374).

     

  22. 11.מעיון בחוות דעתו של המומחה עולה, כי המומחה סבור באופן חד משמעי כי קיים קשר סיבתי ישיר ומובהק בין האירוע החריג שארע לתובע בעבודה ביום 2.12.2013 לבין האירוע המוחי בו לקה באותו יום. כמו כן, המומחה סבור שהשפעת האירוע החריג על האירוע המוחי הינה גבוהה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות גורמי הסיכון שהיו לתובע. עוד קבע המומחה כי אלמלא האירוע החריג לא היה התובע לוקה באירוע מוחי באותו מועד ואלי אף בכלל.

  23. 12.קביעותיו הרפואיות של המומחה שהתמנה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון ולא מצאנו כל נימוק או טעם המצדיק שלא לאמץ את חוות הדעת של המומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין.

  24. (עיין לענין זה במאמרו של ס. אדלר "מומחים - יועצים רפואים בבתי הדין לעבודה", שנתון משפט העבודה, כרך ב' עמ' 199, 1994; דב"ע נא/0/191 המוסד לביטוח לאומי - נחתום פד"ע כד' 89; דב"ע לו/0/8 סימיון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז' 374; דב"ע נה/0/246 גיגי סוליקה - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)).

  25. 13.על משקלה המכריע של חוות הדעת של המומחה היועץ הרפואי, המתמנה על ידי בית הדין, חזר ושנה בית הדין הארצי בפסיקתו ועל כך אין עוד חולק (עב"ל 110/98 זאב מנדל - המוסד לביטוח לאומי (22.8.09); עב"ל 1146/00 צבי פרחטר נ. המוסד לביטוח לאומי (18.5.03)).

    בעב"ל 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי (6.6.05), נפסק:

     

     

    "לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.

    מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים.

    אפשר שבשאלה מסויימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין...".

     

    ועיין גם בעב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי - מרדכי בוארון (15.5.07), שם נפסק מפי כב' השופט פליטמן ובהסכמת יתר חברי המותב, כי:

     

    "בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומבוטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראה לענין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נגד המל"ל, לא פורסם וכן עב"ל 341/96 מליחי נגד המל"ל, פד"ע לד' 377)".

     

    סוף דבר:

    14.התביעה מתקבלת.

    15.אנו קובעים כי האירוע המוחי שאירע לתובע ביום 2.12.2013 הינו תוצאה של תאונת עבודה. הנתבע יזמן את התובע לוועדה רפואית לקביעת דרגת נכותו כמקובל.

    16.הנתבע ישא בהוצאות התובע ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ שישולם בתוך 30 ימים מהיום.

     

    לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

     

     

     

     

    ניתן היום, א' טבת תשע"ח, (19 דצמבר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

     

    תמונה 4

     

     

     

    תמונה 3

     

     

     

     

    תמונה 2

     

    נציג ציבור מר יהונתן דקל, עובדים

     

    תומר סילורה, שופט

     

    נציג ציבור מר משה רוזנבלום, מעסיקים

     

     

     

     

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ