ב"ל 18186-09-13 ב' נ' המוסד לביטוח לאומי

1. לפנינו תובענה, במסגרתה נטען כי התובע נחשף לאסבסט ולחומרים נוספים, וכי בשל כך, לקה במיזוטליומה.

ביום 1.10.14 התקיים דיון בו נשמעו עד התביעה, מר יוסף עובדיה, ועד ההגנה, מר יחזקאל עבודי.

לאחר הדיון, הגיש כל צד סיכומים קצרים. הנתבע מסכים אמנם כי יש למנות מומחה רפואי, אולם הוא טוען לעובדות שונות מאלה להן טוענת התובעת.

2. לאחר שמיעת העדויות, התרשמנו כי האמור בתצהירו של העד מר יוסף עובדיה מתאר את העובדות כהווייתן, והעד מר יחזקאל עבודי חיזק את הדברים ואף הוסיף.

לאור עדויות אלה, אנו קובעים את התשתית העובדתית כמפורט להלן.

3.הוכח כי המנוח עבד בתנאים קשים מאוד, תוך חשיפה מירבית לאסבסט. ניתן לומר כי חשיפה גדולה יותר לאסבסט הינה בלתי אפשרית באופן מעשי.

המנוח עבד במבנה מאסבסט, וזו חשיפה ראשונה.

כמו כן, סביב המנוח היו מבנים נוספים מאסבסט.

בנוסף, המנוח תיקן את המבנים מאסבסט במסגרת תפקידו, וזאת על דרך של ניסור אסבסט, הברגה ועוד, ללא כל אמצעי הגנה.

ובנוסף, המנוח תיקן משטחי עץ שעליהם הובילו אסבסט. מדובר באסבסט גולמי ששאריות שלו היו נשארות על משטחי העץ שתיקן המנוח. גם כאן עבד המנוח ללא אמצעי הגנה.

כמו כן, המנוח עבד בנגרייה וכן בשטח שליד הנגרייה, שם הונחו שקים של אסבסט גולמי ומשטחי עץ עם שאריות של אסבסט גולמי. כל אימת שהרימו שק או משטח התפזר ענן של אבק אסבסט באוויר, וכמובן שהדבר קרה גם למשל אם היו רוחות. עולה שלמעשה באותו אזור בו עבד המנוח האוויר היה רווי באבק אסבסט.

4. מכל האמור לעיל עולה, כי המנוח עבד במקום שהיה רווי אבק אסבסט, הן באוויר והן במשטחים אותם תיקן המנוח במו ידיו ללא כל אמצעי הגנה.