א' נ' המוסד לביטוח לאומי

1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 19.7.2015 אשר שבה ואישרה קביעה קודמת ולפיה המערער סובל מנכות בשיעור 40% בגין קצרת הסימפונות (ASTHMA BRONCHIALE).

2. ההליכים המקדמיים בערעור התבררו, תחילה, בפני רשמת בית הדין (כתוארה אז) אפרת קוקה. בתום ישיבה מקדמית ראשונה ובשים לב להערות בית הדין, ביקש בא כוח המערער שהות להודיע האם מרשו עומד על המשך ברור הערעור. לעניין אחרון זה התבקשו מספר אורכות בשל הטענה, כי טרם התקבלה לעניין עמדת הלשכה לסיוע משפטי, שהעניקה למערער ייצוג כאן. לאחר זאת הודיע המערער, באמצעות בא כוחו, כי הוא עומד על הערעור וביקש כי בית הדין יקבע דיון מקדמי נוסף בפניו. בית הדין נעתר לבקשה ובתום הדיון הנוסף בפני רשם בית הדין, עמיצור איתם, ביקשו הצדדים כי פסק הדין בערעור יינתן על יסוד כל החומר המצוי בתיק לרבות השלמת טעוני הצדדים לפרוטוקול הישיבה המקדמית הראשונה. או אז הועבר התיק למותב זה.

רקע עובדתי

3. ועדה רפואית לעררים מיום 4.11.2014 קבעה, כי המערער סובל מאסטמה בדרגה בינונית וכי נכותו בשל כך היא בגובה 40% בהתאם לסעיף 6(ג) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן: התקנות). יצוין, כי בכך נעתרה הוועדה לערר המערער על החלטת הוועדה מדרג ראשון (מיום 18.8.14) אשר מצאה, כי נכותו של המערער היא בגובה 30% בלבד לפי סעיף 6(ג) (ב)(ג)/2 לתקנות.

4. על החלטת הוועדה לעררים ערער המערער לבית דין זה בהליך קודם (ב"ל 24185-03-15). בהסכמת הצדדים הושב עניינו של המערער לפתחה של הוועדה לעררים "...על מנת שתתייחס לקביעתו של ד"ר כאהן קלמנט בחוות דעתו מיום 10.9.14 שלפיה "האנמנזה הרפואית, הבדיקה הרפואית, תפקודי הריאות הבסיסיים ותגר מטכולין כולם מתאימים להיפראקטיביות קשה של דרכי הנשימה, אסטמה ברונכילה קשה". בהתאם לכך תקבע הוועדה באופן שניתן יהא להבין את הלך מחשבתה מהו פריט הליקוי המתאים למצבו של המערער..." (להלן: פסק הדין המחזיר).

5. בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר שבה והתכנסה הוועדה, ביום 19.7.2012, ולאחר שהאזינה לתלונות המערער קבעה כך:

"הוועדה התכנסה מתוף פסק דין...כדי לדון על (כך במקור – ר.ב.ה) מצבו הריאתי וגובה נכותו. גם הפעם הוועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר קהן (צ"ל כהאן – ר.ב.ה) מ – 10.9.14 בו מצוינת אסטמה פעילה עם טיפול קבוע, הפרעה חסימתית בדרגה בינונית לפי ספירומטריה מ 14.9.14 וגם תגר מתחולין (צ"ל מטכולין – ר.ב.ה) חיובי מ – 28.7.14 (ספירומטריה לפני מבחן תגר היתה תקינה). לפי דברי התובע מדובר באסטמה פעילה עם שימוש רב במרחיבי סימפונות קצרי טווח ותאור של מגבלה נשימתית בפעילות יום יומית.

לפי בדיקה גופנית בזמן הוועדה, קולות נשימה תקינים ללא קולות נוספים. אין שימוש בשרירי עזר. בדיקת לב תקינה.

לפי התרשמות הוועדה מדובר באסטמה פעילה בדרגה בינונית ולא קשה וזה על סמך חומר רפואי בתיק כולל חוו"ד ד"ר קהן (צ"ל כהאן – ר.ב.ה) וממצאים אובייקטיביים בבדיקת התובע.

הוועדה אינה מקבלת מסקנותיו של ד"ר קהן (צ"ל כהאן – ר.ב.ה) עפ"י רשום מעלה ומשאירה נכות 40% לפי 6ג' (צ"ל 6(ג) – ר.ב.ה)".

מכאן הערעור שבפניי.

טענות הצדדים

6. לטענת המערער דחייתה של הוועדה את חוות דעתו של ד"ר כהאן אינה יכולה לעמוד, שכן בעוד שד"ר כהאן מסתמך על בדיקות ספציפיות מסתפקת הוועדה בהתרשמות בלתי אובייקטיבית. בנוסף טוען המערער, כי לא ברור על איזה חומר רפואי ביססה הוועדה את הנמקתה שכן עיון בפרוטוקול הוועדה מלמד, כי הוועדה ציינה שעמדו בפניה פסק הדין המחזיר וחוות דעתו של ד"ר כהאן בלבד.

7. המשיב מצדו סובר, כי דין הערעור דחייה משמילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין המחזיר ולא נפלה בהנמקתה טעות. לדידו החלטת הוועדה ברורה וניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה. כך פריט הליקוי שנבחר על ידה מתאים גם לחוות דעתו של ד"ר כהאן.

דיון והכרעה

8. לאחר עיון בכלל החומר שהונח בפניי ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים דעתי היא, כי דין הערעור להידחות וטעמיי לכך הרי הם מפורטים מטה.