ב"ל 16668-12-14 ז' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפני ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים מיום 2.12.2014 (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה כי דרגת הנכות היציבה של המערער הינה בשיעור 5%.

רקע

2.המערער הינו יליד שנת 1992, ונפגע בתאונת עבודה ביום 23.5.2011 כאשר נדרס על ידי מלגזה. המערער פונה לבית החולים, שם אובחן לו שבר ספיראלי בשליש רחיקני של עצם זרוע שמאל ושבר של עצם בריח שמאל, עם תזוזה קלה. בוצע קיבוע של השבר בעצם הזרוע, ומאוחר יותר המערער עבר ניתוח לקיבוע פנימי של השבר בעצם הזרוע.

3.לאחר תאונת העבודה, שילם המשיב למערער דמי פגיעה וכן נקבעו לו נכויות זמניות. ביום 17.10.2013 הופיע המערער בפני וועדה רפואית מדרג ראשון, אשר קבעה כי לא נותרה לו נכות רפואית.

4.המערער הגיש ערר על החלטה זו, וטען כי יש לקבוע לו נכות הן במישור האורטופדי-נוירולוגי, והן במישור הפסיכיאטרי. ביום 4.3.2014 הופיע המערער בפני וועדת הערר, אשר בדקה אותו וביקשה לקבל חוות דעת מטעם פסיכיאטר ומומחה לכירורגיה פלסטית.

5.ביום 23.3.2014 דן בעניינו של המערער מומחה לכירורגיה פלסטית, אשר קבע כי לא נותרה למערער נכות. ביום 8.7.2014 נבדק המערער על ידי פסיכיאטר, אשר קבע כי למערער נותרה נכות יציבה בשיעור של 5%.

6.ביום 2.12.2014 התכנסה וועדת הערר בשנית, עיינה בחומר הרפואי וקבעה כי נכותו היציבה של המערער הינה בשיעור של 5%.

על החלטה זו נסוב הערעור שבפני.

טענות הצדדים בתמצית