פלונית נ' ביטוח לאומי

א.מבוא וסקירת ההליך

1.תביעתה של התובעת, הגב' פלונית (להלן: "התובעת") הוגשה כנגד הנתבע, המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") בגין זכאותה הנטענת לתשלום דמי אבטלה על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").

2.ביום 20.5.2019 הגישה התובעת תביעה לנתבע לתשלום דמי אבטלה. ביום 24.9.2019 דחה הנתבע את תביעתה של התובעת לתשלום דמי אבטלה בשל כך שלטענתו לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לחברה, לתקופה שמיום 1/2014 – 5/2019. לשיטת הנתבע, התובעת לא צברה תקופת אכשרה לקבלת דמי אבטלה.

3.בכלל זה, הנתבע סבור כי לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק בינה לבין מעסיקתה הנטענת – חברת סיטי אוף מדיה בע"מ, שנמצאת בחלקה בשליטת בעלה (להלן: "החברה"), בתקופה שבין חודש 1/2014 לחודש 5/2019. מכאן התביעה שלפנינו.

4.לאחר שהוגשו כתבי הטענות וכן תצהירי התובעת, וכן הוגש מטעם הנתבע פרוטוקול חקירת בעלה של התובעת, נערך ביום 26.10.2021 דיון ההוכחות. במהלך הדיון העידו לפנינו העדים הבאים: מטעם התובעת – התובעת עצמה בלבד. מטעם הנתבע העיד מר פלוני – בעלה של התובעת והבעלים של החברה (להלן: "פלוני"), ביחד עם השותף מר אלמוני.  לאחר הדיון סיכמו הצדדים בכתב, והתיק הועבר למתן הכרעה.

ב.התשתית הנורמטיבית

5.סעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר מיהו מבוטח לעניין אבטלה: "מבוטח" - (1) תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1, והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו".

6.כמו כן, חוק הביטוח הלאומי מגדיר בסעיף 1 מיהו "עובד", כדלקמן:

"עובד" – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן משפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות."

7.בעניין יהלום קבע בית הדין הארצי לעבודה, באשר להתקיימותם של יחסי עבודה בין קרובי משפחה, כדלקמן:

"כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם קרובי משפחה, הלכה פסוקה במשפט הביטחון הסוציאלי היא, כי בית הדין בוחן בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו: האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית, או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות. לשם עמידה על טיב היחסים שנוצרו בין בני המשפחה, ייתן בית הדין דעתו, בין היתר, לפרמטרים שונים כגון מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם היה ריאלי או סימלי וכו'. נטל ההוכחה כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית, ולובשים אופי של יחסי עובד - מעביד, מוטל על בן המשפחה הטוען לקיומם. מי שטוען כי היחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית, ולבשו אופי של יחסי עובד - מעביד, עליו לשכנע כי קיימת מערכת חובות וזכויות מכוח קשר חוזי."

8.גם בעניין פייגלשטוק נפסק לגבי עבודה במסגרת משפחתית, כך:

"כאשר הצדדים הם קרובי משפחה, יש מקום לבחון בקפידה את טיב היחסים שנוצרו: יחסים וולונטריים, התנדבותיים או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות העבודה, שכר ראלי או 'סמלי' וכדומה".

9.אשר לנטל ההוכחה כי יחסי עבודה בין קרובים חורגים מעזרה משפחתית רגילה, והם יחסי עבודה על פי דין, הרי שהוא מוטל על התובע/ת. הפסיקה אף הדגישה, כי הוראות חוק הביטוח הלאומי אינן שוללות קיומם של יחסי עבודה בין קרובי משפחה. עם זאת, במקרים שבהם מועסק/ת מבוטח/ת על ידי בן משפחה, יש לבחון את נסיבות ההעסקה, כדי לברר האם מדובר ביחסי עבודה או שמא מדובר בעזרה משפחתית בלבד. יש גם לבחון האם יחסי העבודה הם יחסי עבודה אמיתיים, והאם ניתן לקבוע מהו שכרו של המבוטח.

10.בהלכת גרוסקופף, שם נקבעו מבחנים מצטברים, שמטרתם סיווג יחסי עובד-מעסיק בין קרובי משפחה. בין היתר נקבע: יש לבחון האם מדובר בהסדר עבודה אמיתי והאם בוצעה עבודה בפועל; האם העבודה התבצעה באופן סדיר, והאם אלמלא נעשתה על ידי קרוב משפחה היתה מתבצעת על ידי עובד אחר; האם הסדר העבודה בחברה הוא אמיתי או פיקציה, כשמטרתו של המבחן הינה למנוע ניצול לרעה של ביטוח דמי אבטלה/ביטוח דמי לידה; האם המבוטח אכן ביצע עבודה עבור החברה; האם התשלומים ששולמו למבוטח היו בגדר "שכר"; האם התשלומים נשאו אופי של "שכר"; האם התמורה שהוגדרה כ"שכר עבודה" הינה אכן כזאת.