עב"ל
בית דין אזורי לעבודה בחיפה
|
15362-04-14
17/07/2014
|
בפני הסגנית נשיא:
איטה קציר
|
- נגד - |
מערער:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד דויטשר
|
משיב:
עדנאן אבו אל היג'א עו"ד טנוס
|
פסק דין |
1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 17.3.14, שקבעה כי מצבו של המשיב הוחמר בעקבות פגיעה בעבודה מיום 31.3.09, וכי נכותו היא 10% לפי פריט ליקוי 48(2)(ז)(1) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – תקנות הנכות).
2.המשיב נפגע ביום 31.3.09 בפגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה. הפגימה שהוכרה היא "רגישות בברך ימין".
ביום 27.12.10 קבעה ועדה רפואית לעררים לא מצאה ממצא קליני בבדיקתה ולפיכך היא מסכמת כי "לא נותרה נכות המתבטאת באחוזים עפ"י קובץ תקנות המל"ל".
בחודש 9/13 הגיש המשיב בקשה לדיון מחדש בהתאם לתקנה 36 לתקנות הנכות. הועדה הרפואית קבעה כי אין החמרה במצבו של המשיב, בין השאר מסוג שסוג החבלה אינו מסביר פגיעה במיניסקוס. על קביעה זו הוגש ערר, מכוחו התכנסה הוועדה נשוא הערעור.
3.המערער טוען כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, שלא קיימה דיון ענייני בשאלת הקשר הסיבתי, ובסבירות הופעת קרע מינסקיאלי כתוצאה מהפגיעה בהתחשב בסוג הפגיעה, בהתחשב בזמן שחלף ממועד הפגיעה, ובהתחשב בכך שהוועדה הרפואית מהדרג הראשון אכן קיימה דיון בשאלת הקשר הסיבתי.
עוד נטען כי טעתה הוועדה כשהסתמכה בין השאר על חוות-דעתו של ד"ר קליגמן מטעם המשיב, שניתנה ביום 28.4.11, מבלי שנתנה דעתה לכך שחוות-הדעת ניתנה לפני זמן ומבלי להזמין את הכרטיסים הרפואיים העדכניים הנוגעים למצבו של המשיב.
4.מנגד, טוען המשיב כי הוועדה אכן דנה בשאלת הקשר הסיבתי ובעניין זה קבעה כי מקבלת את עמדתו של ד"ר קליגמן כאמור בחוות-דעתו, ודי בכך. עוד נטען כי אין כל קביעה קודמת חלוטה השוללת את הקשר הסיבתי, וכי בכל מקרה מדובר בשאלה רפואית.
עוד טוען המשיב כי אין מקום לחייב את הוועדה לעיין בכרטיסים רפואיים עדכניים שכן מדובר בקביעה מתחום הרפואה, ואין בהם ממילא כדי להוות אינדקציה בשאלת הקשר הסיבתי ואף הועדה הרפואית מהדרג הראשון ששלה את הקשר בין הנכות לפגיעה לא הזמינה כרטיסים אלה.
לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:
5.אקדים ואומר כי לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות.
6.עיון בפרוטוקול הדיון מעלה כי הוועדה בדקה את המשיב וציינה בין ממצאיה כי המשיב מתהלך ב"צליעה קלה על רגל ימין, מסוגל ללכת על קצות אצבעות אך לא על עקב ימין. אינו מסוגל לרדת על עמידה שפיפה על רגל ימין. בברך ימין קיימת תפיחות סינוביאלית עם חוסר יישור מלא בין °10 - °5 הכיפוף מוגבל עד כ- °100 לעומת תנועה °140 - °0 משמ'. שתי הברכיים יציבות באופן מלא בכל הכיוונים. בברך ימין: עדות לסימנים מינסקיאליים כמו: מבחן מקמרי ושטיון חיוביים לצד המדיאלי. MRI 4.4.11 ברך ימין – קרע "ידית דלי" במיניסקוס המדיאלי".
הוועדה סיכמה כי עיינה בחוות-הדעת של ד"ר קליגמן מיום 28.4.11 "ומסכימה עם ממצאיו, מסקנתו ואמנם מקבלת את הערר וקובעת נכות לפי סעיף 48(2)(ז)I בשיעור 10% החל מיום 3.9.13 ובכך קובעת הועדה כי חלה החמרה במצבו".